רש"י על יומא י״ג

1 שאם עבר ועבד - בשמונה בגדים ככהן גדול עבודתו כשירה דהא כה"ג הוא אלא דאמרו רבנן לא לישתמש משום איבה אבל בארבעה ודאי פסולה דהוה ליה חסר בגדים:

2 שחוזר שני לעבודתו - לכהונה גדולה:

3 פשיטא - דהא משום איבה הוא דאיפסיל:

4 מהו דתימא - משום איבה נפסיל אף לאחר מיתת ראשון דאי אמרת ישמש אחריו הויא ליה צרה מחיים כאשה שהיא צרה לחבירתה דאמר זה מצפה מתי ימות וישמש הוא קא משמע לן דלא חיישינן:

5 הא קא חייש לשמא - יארע בו פסול:

6 טומאה שכיחא - על ידי קרי או על ידי התזת צנורא מפי עם הארץ:

7 נימרו אינהו לנפשייהו - כיון דאמרי אי איכא למיחש חיישינן נמי למיתה דתרתי נימרו נמי בטומאה אי איכא למיחש חיישינן נמי לטומאה דתרי ואין לדבר סוף:

8 זריז הוא - ונשמר מן הטומאה אבל מיתה אין מסורה בידינו:

9 בתקנתא - בהזמנה:

10 הדרא קושיין - דשמא תמות:

11 על מנת שתמותי - ביוה"כ ואם מתה בו ביום נמצא גט למפרע ואין כאן אלא בית אחד ואם לא מתה היא ומתה חבירתה נשארה לו זאת שאין הגט גט וכל סוגיא זאת אין תירוצין שבה יכולין לעמוד כי יש להן תשובות רבות ואינו אלא כי מלמדין אותנו ואם תאמר כן יש להשיב כן ואינו משיב כל תשובות שיש להשיב כי באחת הוא מסלקו לתרץ בענין אחר עד שהעמידה על מכונה:

12 ודילמא לא מייתה - ואין הגט גט:

13 ע"מ שלא תמות - ואי לא מתה כדקאמר הוה ליה גיטא למיפרע:

14 כהאי גוונא - שהתנאי תלוי בחייה מי הוה גט:

15 אין זה כריתות - שהרי כל ימי חייה קשורה בו ואנן כריתות בעינן:

16 כל ימי חיי פלוני הרי זה כריתות - ותינשא לאחר מיתת פלוני וגם מהיום הוא גט שאם קלקלה אין כאן חיוב אשת איש שאינו אלא כחשש שמא תשתה יין בחיי פלוני:

17 שלא תמות חברתיך - ואי לא מתה חבירתה הוה לה גט למפרע ואין כאן אלא בית אחד:

18 אם מתה חבירתה - קיימא הך דאין גיטה גט:

19 שלא תכנסי כו' - ביום הכפורים:

20 אלא מעתה - כיון דאמרן לעיל ביתו אין כאן שתים במשמע:

21 שתי יבמות הבאות מאדם אחד - שהיה לו שתי נשים לא תתייבם אפילו אחת מהן דהא בית אחד כתיב:

22 ארוסה לא תתייבם - דהא בית כתיב ואת אמרת לעיל כל כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא:

23 מקריב אונן - דרחמנא שרייה דכתיב ויקרא כא לאביו ולאמו לא יטמא ומן המקדש לא יצא ולא יחלל וגו' ודרשינן לה בשחיטת קדשים זבחים טז. במת אביו ואמו ואינו צריך לצאת מקדושתו כלל להיות עומד ומקריב כי לא חילל עבודתו בכך ומינה ילפינן הא כהן הדיוט שלא יצא חילל:

24 ואינו אוכל - שלא הותרה כאן אלא עבודה וקדשים אסורין לאונן קל וחומר ממעשר הקל שאמרה תורה דברים כ״ו:י״ד לא אכלתי באוני ממנו:

25 להביאו מתוך ביתו - מצוה הוא שיביאוהו למקדש לעבוד כל היום כדי לפכח צערו וה"ק ר' יהודה כל היום יהא עסוק בהקרבה:

26 השתא לרבי יהודה אפוקי מפקינן ליה - להדיוט אונן אפילו התחיל בעבודה אלמא ר' יהודה בהקרבת אנינות לחומרא ורבנן לקולא וגבי כהן גדול החליפו שיטתן:

27 היה עומד ומקריב - בכהן הדיוט קאי: