רש"י על יומא מ״ז

1 מתני' הוציאו לו - מלשכת הכלים:

2 וכך היתה מדתה - מפרש בגמ':

3 גמ' מחתה דקטורת - לחפון מתוכה:

4 לעייל - מחתה והדר נעייל קטורת בחפניו:

5 הבאה אחת אמר רחמנא - בגחלים ובקטורת ולא שתי הבאות דכתיב ויקרא ט״ז:י״ב ולקח הכהן מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח ומלא חפניו וגו' והביא מבית לפרוכת:

6 כדאשכחן בנשיאים - כף אחת מלאה קטרת:

7 מרובה - וכבידה ליקח צריכה ימין:

8 אפי' בזמן ששניהם שוין - כהן שחפניו גדולים וחופן שלשת קבין אפילו הכי כיון דברוב כהנים גדולים גחלים מרובים מחפניו נוטל כף בשמאל:

9 קימחית - שם אמו:

10 עלה לגג - גבר על כולן:

11 איכא דאמרי - האי זרד בערסן קאמר ויפה הוא לחולה וסתם נשים מעוברות חולות ואוכלות זריד וערסן שהן מיני מאכל חיטין כדאמרינן במסכת ברכות דף לז. חילקא חיטי דמיתברי באסיתא לתרי תרי טרגיס לתלת תלת זריד לארבע ארבע ערסן לחמש חמש והכי קאמר כל הנשים מעוברות תקנו להם זריד וערסן להברות אותן והעוברים ואותן של אמי גבר על כולן:

12 איכא דאמרי בשכבת זרע - קאמר שאין יצירת הוולד מכל הטיפה אלא מן הבירור שבה זרד לשון חבילי זרדים טודי"ל כלומר בירור טיפה שקלטה אמי הזרד גדל ועלה לגג:

13 ותזרני - לשון זורה את גורן השעורים רות ג מברר את הטיפה:

14 וזירזתני - הזרתני מן הבירור שבה:

15 פעם אחת - יוה"כ היה:

16 צינורא - רוק:

17 לא ראו קורות ביתי כו' - ראיתי בהש"ס ירושלמי כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה אשה צנועה ראויה לצאת ממנה כהן גדול הלבוש משבצות זהב:

18 הכי גרסינן תנו רבנן בקומצו שלא יעשה מדה לקומץ - והרים ממנו בקומצו ולא שיעשה כלי למידת קומצו וימדוד בו קומץ מן המנחה:

19 אבל הכא לא כתיב בחפניו - ואם עשה מדה מחזקת חפינתו מלא חפניו והביא קרינן ביה:

20 יליף מלא - דכתיב קרא אחרינא וקמץ משם מלא קומצו ויקרא ב מה להלן בקומצו יקמוץ ולא במדה אף כאן בחפניו:

21 מאי לאו - וכך היתה מדתה דקתני הכי קאמר אם בא לעשות מדה לחפינה כן יעשה הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו:

22 לא הכי קאמר וכך היה חוזר וחופנה לפנים - מערה אותה לתוך חפניו מן הכף ונותנה על הגחלים שבמחתה:

23 שמעית מינה כו' - ולקמן יומא דף מט. בעינן לה:

24 דילמא שאם רצה כו' - כלומר לא הא ולא הא תפשוט מינה דדחינן לך להכא ולהכא:

25 אי נמי - הכי קאמר כך היתה מדתה מלא חפניו מצומצמין:

26 מבורץ - מבצבצין מכל צד ויוצא:

27 אי בקומצו - דדייקינן יכול בראשי אצבעותיו יקמוץ מעט וכל כמה דמחוסר טפי מעלי ת"ל מלא:

28 ובמחבת ובמרחשת - שהוא מיני טיגון שהן אפויות תחילה וחוזר ופותתן וקשה קמיצתן מלהיות מבורצת יותר מקמיצת מנחת סולת שבירוציה נופלין מאליהן צריך להיות מוחק בגודלו בירוצין של מעלה ובאצבעו קטנה בירוצין של מטה:

29 והאיכא מליקה - דתניא בה נמי וזו היא עבודה קשה בהכל שוחטין:

30 והא איכא חפינה - שבפנים דתניא בה נמי לקמן בפירקין יומא דף מט: וזו היא עבודה קשה:

31 הכי גרסינן אימא זו היא עבודה מעבודות קשה שבמקדש:

32 בין הבינים - הנכנס בין האצבעות מהו קומץ הן או שיריים הן:

33 דאמר מר - במנחות בפ"ק דף ט.:

34 שחסרו - שנתפזרו מהן:

35 אין מקטירין כו' - דתניא מנחות דף ט. מן המנחה פרט לשחסרה היא או שחסר קומצה:

36 כל שממנו לאשים - מאחר שנתת לאש כל משפטו הרי השיריים בבל תקטירו דכתיב ויקרא ב לא תקטירו ממנו אשה לה' לא תקטירו דבר שניתן ממנו לאש:

37 דמקטיר ליה לשום עצים - דמתנה ואומר אי שיריים נינהו הרי הן כשאר עצים:

38 כרבי אליעזר - דפליג במס' זבחים דף עז: באיברי חטאת שהן שיריים מאחר שהוקטרו אימורים ונתערבו איברי חטאת באיברי עולה שהן כליל ר' אליעזר אומר יתן הכל למעלה ורואה אני את בשר חטאת למעלה כאילו הן עצים ויליף טעמא מהאי קרא ואל המזבח לא יעלו וגו' בתריה דהאי קרא לא תקטירו ממנו כתיב:

39 דקמצי שמיני - כהנים שמינים שבשר אצבעותיהן בולט ודוחק זה לתוך זה ואין שם בין הביניים:

40 לר' אליעזר נמי לכתחילה דקמצי שמיני - שלא התיר רבי אליעזר להעלות שיריים לשם עצים אלא מפני תערובת איברי עולה שלא יצאו לבית השריפה כדקאמרי רבנן:

41 אי גמר מלא מלא - מה קומץ בירוצו אינו נקטר אף חפינה בירוציה פסולין:

42 היינו הך - דבעינן לעיל מהו שיעשה מדה לחפינה דהני תרוייהו חדא טעמא הוא דבירוצין ומדה לקומץ מקומצו נפקא לן כדאמרינן לעיל בקומצו שלא יעשה מדה לקומץ וגבי בירוצין נמי תנינא לעיל יכול מבורץ ת"ל בקומצו ואי איפשט לן דמייתינן לחפינה דרשה דבקומצו בגזירה שוה כאילו כתיב בחפניו תרוייהו מיפשטי מינה:

43 רב פפא הכי בעי - להא בלא גזירה שוה דמלא מלא איכא למיבעיא להא אי נמי לא מייתי בחפניו לגבי חפינה אבל ההיא דלעיל לעשות מדה לחפינה ליכא למיבעיא אלא מגזירה שוה דמולקח לא שמעינן שלא יעשה מדה לקומץ דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה במסכת סוכה דף לז.:

44 והא ליכא - שמאיליו נכנס לבין הבינים והוא לא נתכוון:

45 כדקמצי אינשי - צידו של אצבעותיו למטה:

46 בראשי אצבעותיו - פס ידו למטה ותחב אצבעותיו בסלת וקמץ קומץ שלם עד שמילא כל אורך פס ידו:

47 מלמטה למעלה - שהפך גב ידו למטה והעלה הקומץ בראשי אצבעותיו לתוך פס ידו:

48 כדחפני אינשי - חודה של פס היד למטה:

49 מן הצד - כלומר שלא כדרך הקומצין גב ידו למטה ולא תחב אצבעותיו בסלת אלא מוליך על גב ידו בדוחק והסלת נכנס בפס ידו דרך אצבעותיו: