רש"י על יומא ס״א

1 בקטורת לא קמיירי - ומיהו ודאי צריך להקטיר קטורת אחרת אחר שחיטת פר זה:

2 הקדים דם השעיר - קא סלקא דעתך במתנות שבפנים קאמר דהוה ליה שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר:

3 תרגמא עולא - דבמתנות שבהיכל קאמר אבל שחיטת השעיר במקומה היתה לאחר מתן דם הפר בפנים:

4 זה לפני ולפנים - כפר בדמים הללו על טומאה שאירעה לפני ולפנים אם נכנס אדם שם בטומאה ואין בה ידיעה בסוף אבל הוה ידיעה בתחילה וילפינן מקראי בפ"ק דשבועות דף ז: ששעיר זה תולה עליה להגין מן היסורין עד שיודע לו ויביא בעולה ויורד:

5 זה היכל - על טומאה שאירעה בהיכל:

6 ואת המזבח כמשמעו - על טומאה שאירעה לאדם במזבח ושהה כדי השתחויה שזהו שיעור שהייה למי שנטמא בעזרה:

7 הושוו כולן - בהאי יכפר בתרא כהנים לוים וישראלים ובטומאת מקדש וקדשיו אי אפשר להשוותן שהרי הפר מכפר על הכהנים והשעיר הנעשה בפנים על ישראל ובאיזה כפרה הושוו מלמד שכולם מתכפרים בוידוי של שעיר המשתלח בשאר עבירות דברי רבי יהודה:

8 ר"ש אומר כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל בטומאת מקדש וקדשיו - ואין עמו וידוי:

9 כך דם הפר - בלא וידוי מכפר על הכהנים בטומאת מקדש וקדשיו:

10 וכשם שוידוי של שעיר המשתלח מכפר על ישראל בשאר עבירות כך וידוי של פר מכפר על הכהנים - ובמס' שבועות דף יג: פרכינן ולר"ש הא ודאי הושוו ומשנינן הושוו דבני כפרה נינהו מיהו כל חד מכפר בדידיה:

11 וכלה מכפר את הקודש זה לפנים ולפנים - אלו הזאות של בין הבדים:

12 זה היכל - הזאות שעל הפרוכת:

13 מכאן אמרו וכו' - לאו אנתן מקצת מתנות קאי אלא אגמר מתנות שבפנים ונשפך הדם דאמר מכאן דאין צריך לחזור ולעשות את זאת שגמר שהרי כפרה בפני עצמה היא:

14 מקצת מתנות שבפנים - דכתיב שם והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים:

15 חטאת אחת אמרתי לך - להתכפר הכפרה בה ולא לעשות כפרה אחת משתי בהמות:

16 ולא שני חטויין - לשנות ההזאה שתי פעמים:

17 לי חילק רבי יעקב בלוגין - לי נתן רבי יעקב חילוק בלוג שמן של מצורע שלא הושוו למתן דמים של יה"כ ושנה לי לא נחלקו ר"מ ורבי אלעזר ור"ש בעבודות החלוקות בו שבע הזאות שבפנים ומתן בהונות דלא אמרינן ממקום שפסק משם הוא מתחיל דכתיב לוג אחד שמן ויקרא יד לוג אחד אמרתי לך להיות הכפרה בו ולא שני לוגין דהתם הוא דאיכא למידרש חיטוי אחד אמרתי לך אבל הכא ליכא למימר הכי:

18 ויתחיל בתחילה בבהונות - שהיא עבודה שניה כדכתיב שם ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן וגו':

19 מתנות הראש - והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר שם:

20 לי שנה ר' יעקב - את המחלוקת הזה שבמשנתנו בלוגין של מצורע:

21 אילימא משום דכתיב והנותר - דקרי להו שיריים:

22 ה"נ דלא מעכבי - והאמר מר מנתות דף ט. שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטירין את הקומץ עלייהו:

23 שאני הכא דכתיב ומיתר השמן והנותר - מתנות בהונות קרויין שיריים דכתיב בהו ומיתר השמן וגו' ומתנות הראש קרויין שירי שיריים דכתיב בהו והנותר בשיריים הראשונים יתן על ראש המטהר:

24 אשם מצורע ששחטו שלא לשמו - כגון לשם עולה או לשם שלמים ואמר מר זבחים דף ב. כל הזבחים שנשחטו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה:

25 באנו - לדבר זה לתוך מחלוקתן של ר"מ ורבי אלעזר יש לנו ללמוד שכשם שחולקין בזה כך חולקין בזה:

26 לר"מ - דאמר עבודה שלא נגמרה הרי היא כמי שאינה אף זו הואיל ולא נגמרה שהרי לא עלתה לשם חובה אף על פי שנתן ממנו לבהונות הרי היא כמי שאינה ויביא אשם אחר:

27 ולרבי אלעזר ור"ש דאמרי ממקום שפסק משם הוא מתחיל - אלמא לא אמר כמאן דליתא דמיא הכא נמי חשיבא היא ואי אפשר לגומרה באחר דהא כתיב ויקרא י״ד:כ״א כבש אחד אשם אשם אחד אמרתי לך ולא שתי אשמות והכא ליכא לדחויי כדאמרינן לעיל חטוי אחד אמרתי לך כו' הלכך אין לו תקנה:

28 והא אותו כתיב - והקריב אותו לאשם אותו שהונף עם הלוג ולא אחר ואפי' לר"מ נמי אין לו תקנה:

29 תניא כוותיה דרבי יוחנן - דאיכא למ"ד יביא אחר:

30 להכשירו - למצורע זה לטהרו לאכול בקדשים:

31 ותני תנא וכו' - בתמיה וכי יש תנאים שונים צריך בדבר שאין לו תקנה:

32 צריך העברת תער - ביום מלאת ימי נזרו כדכתיב במדבר ו׳:ה׳ תער לא יעבור על ראשו עד מלאת אבל ביום מלאת יגלח בתער וזה אין לו שיער וקתני צריך:

33 ואמר רבי אבינא וכו' ופליגא - הא דרבי אבינא אדר' פדת דאלו רבי פדת צריך ויש לו תקנה קאמר שיעבירנו על מקום השיער דאע"ג דכתיב וגלח הנזיר לא בעינן קרא כדכתיב היכא דלא אפשר:

34 אין לו טהרה עולמית - דבעינן קרא כדכתיב ופליגי בסנהדרין בפרק נגמר הדין:

35 ולקח - באשם מצורע כתיב ולקח הכהן מדם האשם וכל לקיחה האמורה בדם תכף לשחיטה לשון קבלה הוא:

36 יכול אף למזבח כן - דקיימא לן אשם מצורע טעון מתן דמים לגבי מזבח כשאר אשמות וזה דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש והחזירו לך הכתוב לכללו בפירוש בפ"ק דיבמות דף ז. לכך נאמר בו כי כחטאת האשם הוא לכהן מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים אף זה טעון מתן דמים ואימורים יכול אף דם הניתן על המזבח לא יתקבל בכלי ת"ל כי כחטאת האשם הוא לכהן:

37 מה חטאת טעונה כלי - לקבלת דמה דכל הקרבנות נפקי לן בהיקישא זבחים דף צז: דזאת התורה לעולה ולמנחה לחטאת ולאשם ובעולה ובשלמים כתיב וישם באגנות שמות כ״ד:ו׳ ואשם נמי מהיכא דגמר חטאת גמר איהו אלא אשם מצורע משום דיצא לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל ואזן ימנית הוצרך להחזירו לכללו בהיקישא דכחטאת האשם:

38 וכולן מטמאין בגדים - כל הפרים והשעירים השנויים במשנתנו גבי נשפך הדם לאחר כפרה זו והביא פר שני לפרכת וגמר מתנות הפרכת ונשפך הדם והביא שלישי למתנות המזבח כולן נשרפין חוץ לשלש מחנות אבית הדשן ומטמאין בגדים העסוקין בשריפתן כדכתיב ויקרא ט״ז:כ״ז ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם וגו' והשורף אותם יכבס בגדיו במים:

39 כמה שעירים משלח - אם נשפך דם השעיר לאחר שגמר מתנות פנים והוצרך להביא שנים ולהגריל עליהן ושחט את של שם ונתן מתנות הפרוכת ונשפך הדם והוצרך עוד להביא שנים ולהגריל עליהן ושחט את של שם למתנות המזבח הרי כאן שלשה שעירי עזאזל משלשה זוגות:

40 וכי עדרו משלח - לא הזקיק הכתוב לשלח אלא אחד: