רש"י על יומא נ״א

1 בכור - קדושתו מרחם בין תם בין בעל מום ואין לו שום פדיון דכתיב ביה במדבר י״ח:י״ז אך בכור שור לא תפדה ובמעשר בהמה נמי כתיב ויקרא כ״ז:ל״ג לא יבקר בין טוב לרע אלמא חל על בעל מום ופדיון אין לו דכתיב שם לא יגאל:

2 אלא שם זבח לא קתני - אלא בחד זבחא נקט למילתיה וקאמר חומר בו מה שאין בשם תמורה וחומר בשם תמורה שאין באותו זבח שאנו עסוקין כאן:

3 מאי שנא - דלינקוט תנא מילתיה בתרי גווני:

4 שם תמורה אחת היא - כל התמורות שוות בכל הנך דקתני הכא בציבור ובדחיית שבת ובעשיית תמורה ובגיזה ובעבודה אבל זבח לא מצי למיתני שם דהא קתני גיזה ועבודה דלא מצי למימר מה שאין כן בשם זבח דהא איכא בכור ומעשר:

5 קסבר אין שוחטין פסח על היחיד - כר' יהודה דאמר הכי במסכת פסחים דף צא. ויליף לה מלא תוכל לזבוח את הפסח באחד וכיון דאינו בא בלא שותפות אין עושה תמורה:

6 מי דחי טומאה - איכא למאן דאמר לקמן בשמעתין דלא דחי:

7 ותנא מאי שנא חגיגה וכו' - ההוא תנא דתמורה דגבי רבי מאיר ורבי יעקב דאייתי לעיל:

8 בכנופיא - ברגלים:

9 ותיפוק לי - בעיא דרבי אלעזר דלעיל דפר יוה"כ דהכהנים בקופיא הוא דמתכפרי ביה דהא אשר לו כתב ביה תלתא זימני למעוטי ציבור ואחיו הכהנים דלא מדידהו אתי תלתא אשר לו כתיבי ביה בתרי קראי והקריב אהרן וגו' והקריב תניינא ושחט את פר החטאת אשר לו:

10 אלא שאני בי גזא וכו' גרסינן:

11 אפקוריה אפקריה - לגבי הך כפרה:

12 מתני' מהלך בהיכל - נכנס ומהלך לתוכו למערב:

13 שתי הפרוכת - פרופות מן הצפון לדרום אחת חיצונה ואחת פנימית:

14 וביניהן - אויר אמה:

15 גמ' אמה טרקסין - כך נקראת כותל מחיצה שהפסיק במקדש ראשון אבל במקדש שני שהיה גבוה מאה אמה לא עשאוהו לפי שלא היו עוביה אלא אמה ואינה יכולה לעמוד בגובה מאה אמה ולהוסיף על עוביה אי אפשר דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל דברי הימים א כ״ח:י״ט:

16 ואיסתפקא להו - במקום המחיצה אי כלפנים אי כלחוץ:

17 ועבוד שתי פרוכת - לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה:

18 בין המזבח ולמנורה היה מהלך - כשבא ליכנס היה בוקע בהיכל דרך הדרום להלך בין מזבח הפנימי ולמנורה שהיא בדרום והולך עד הפרוכת:

19 בין שולחן ולמזבח - דרך הצפון:

20 רבי יוסי היא - דאמר במתני' לא היתה שם אלא פרוכת אחת ואצל הכותל הצפוני היה ראשה כפול ופרופה בקרס זהב כלפי החוץ ובו נכנסין לפני ולפנים כדתני מתני' אליבא דרבנן החיצונה פרופה מן הדרום הפנימית מן הצפון ורבי יוסי דאמר אין שם אלא אחת פריפתה בצפון היא דבהא לא פליג דכניסתו לתוך חלל בית קדשי הקדשים בצפון הוה:

21 פיתחא בדרום קאי - דשתי פרוכת היו שם והחיצונה פרופה מן הדרום כדתנן מתני' ולקמן פריך לר' יהודה ניעול בין מנורה לכותל:

22 שולחנות צפון ודרום מונחין - עשר שולחנות עשה שלמה שנאמר דברי הימים ב ד׳:ז׳-ח׳ חמש מימין וחמש משמאל ותניא במנחות צח: אי אפשר לומר חמש מימין הפתח וחמש משמאל הפתח שאם אתה אומר כן מצינו שולחן בדרום והתורה אמרה והשולחן תתן על צלע צפון שמות כ״ו:ל״ה אלא של משה באמצע חמש מימינו וחמש משמאלו ופליגי בה תנאי איכא למאן דאמר מזרח ומערב מונחין ואיכא למאן דאמר צפון ודרום מונחין ור"מ סבירא ליה כמאן דאמר צפון ודרום ראשי שולחנות מן הצפון לדרום היו חמש בשורה אחת פונות ראשה של זו לראשה של זו והשולחן אמתים ארכו הרי עשר אמות ועל כרחך צריך היה לסמוך ראש השולחן הצפוני לכותל שאם אתה מושכו להלן מן הכותל נמצא מן השולחן הדרומי מקצתו יושב בדרום שההיכל רחבו עשרים אמה נמצא צפון שלו עשר אמה ואי אפשר להיות כלום מן השולחן בדרום הלכך מפסקי שולחנות את הדרך ולא מתעייל ליה בין שולחן לכותל ואם תאמר אף בין המזבח לשולחן אין דרך שהרי המזבח באמצע ההיכל וראש השולחן הדרומי סמוך למזבח הא אמרן בפרק אמר להם הממונה לעיל יומא דף לג: שאין המזבח מכוון כנגד השולחן אלא משוך קימעא כלפי חוץ: