רש"י על יומא ל״ג

1 לכך שנינו כו' - ממשנה יתירא חדא בחולין וחדא בקדשים מדקאמר ר"ש בן לקיש דלפרושה הך דסדר יומא תנן לה דשחיטת חולין שמע מינה קרצו דהכא ברוב שנים:

2 מצוה למרק - כדי להוציא את הדם יפה:

3 אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא - מנה סדר עבודות של כל יום ויום:

4 משמיה דגמרא - דכוליה ישיבה דרבנן דבי מדרשא:

5 ואליבא דאבא שאול - דאמר בפ"ק הטבת כל הנרות קודמות לכל לקטורת:

6 מערכה גדולה - שעליה יקטירו כל הקטרות:

7 קודמת - לסדר לפני המערכה שניה שעושין בקרן מערבית דרומית משוך מן הקרן ד' אמות לצד צפון כדתנן במסכת תמיד דף כט.:

8 של קטורת - שממנה חותין גחלים להכניס למזבח פנימי שחרית וערבית להקטיר עליה קטורת תמיד פרס שחרית ופרס בין הערבים:

9 לסידור שני גזירין - שמסדרין על מערכה גדולה וכולהו טעמי מפרש לקמיה:

10 לדם התמיד - לשחיטה ולזריקה:

11 קטורת - של מזבח הפנימי קודמת לאברים להקטיר אברי התמיד על מזבח החיצון:

12 למנחה - מנחת נסכו של תמיד ונסכיהן דכתיב במדבר כ״ח:ה׳ ועשירית האיפה סולת למנחה וגו':

13 לנסכין - לנסך יינו של תמיד:

14 ונסכין למוספין - אם שבת הוא:

15 שנאמר והקטיר עליה חלבי השלמים - ודרש ליה לשון השלמה עליה על העולה תמיד של שחר האמורה בראש המקרא שנאמר וערך עליה העולה והקטיר והוסיף והשלים אחריה כל הקרבנות ולא על שבין הערבים למד על תמיד של בין הערבים שהוא אחרון לכל הקרבנות:

16 מוקדה לשון מדורת עצים וכן תוקד:

17 זו מערכה שניה - ולימדך שתהא על מזבח החיצון ומשם יכניסו גחלים על הפנימי:

18 ואיפוך - להקדים מערכה של קטורת וקרא כסידורה דהא בהקטר כל הלילה קאי:

19 כפרתה מרובה - שעליה מקטירים כל הקטרות חוץ מן הקטורת לפנים להיכל:

20 מי לא מעייל כו' - נמצאת אף הגדולה ראויה לפנים:

21 ובער עליה - אמערכה גדולה קאי דסמיך ליה וערך עליה עצים ב' עצים:

22 ולא על חברתה - של קטורת:

23 והכא כתיב - בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה שמות ל׳:ז׳ קאי למידרשיה אדישון פנימי ואהטבה והקטורת כדכתיב יקטירנה ואין קטורת אלא לאחר דישון:

24 מכשיר עדיף - המכשיר ומתקן את הדבר הזה קודמו ועצים מכשירי קטורת הם שהרי עצים הן המכשירין את הקטורת:

25 מכשיר מאי נינהו - מכשיר דהכא במאי עסקת בשני גזירי עצים:

26 והא למערכה גדולה אזלי - ואינם מכשירי קטורת:

27 שום עצים - אף על גב דהני לאו לקטורת אזלי שם עצים מכשירי קטורת הן:

28 גמרא גמירנא - שכן סידרן:

29 סברא לא ידענא - לתת טעם לדבר מדעתי:

30 אין מעבירין - הפוגע במצוה לא יעבור ממנה ונפקא לן במכילתא מושמרתם את המצות קרי ביה את המצות לא תמתין לה שתחמיץ ותיישן:

31 וכי עייל להיכל במזבח פגע ברישא - קודם שיגיע למנורה שהמזבח משוך כלפי מזרח קימעא:

32 משוך מן הכותל - מרוחק מן הכותל צפוני שתי אמות ומחצה שיעור דרך שני כהנים זה אצל זה המסדרין שתי מערכות של לחם הפנים בשבת ומצוותו לסדרן ולסלקן יחד וארבעה נכנסין שנים מצד זה של שלחן לסלק את המערכה הישנה של לחם הפנים ושנים מצד זה לסדר החדשה:

33 משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה - כמדת השולחן דהא כתיב שמות כ״ו:ל״ה נכח השלחן זה בצד זה:

34 כלפי חוץ - כלפי מזרח לצד פתח ההיכל:

35 לוקמא בהדייהו - מכוון בינייהו ולמה נמשך לחוץ:

36 מדריש לקיש - דאמר אין מעבירין על המצות:

37 עבורי דרעא אטוטפתא - לאחר תפילין שבזרוע בשביל תפילין של ראש אסור דהא בזרוע פגע תחילה:

38 היכי עביד מדרעא לטוטפתא - מן הזרוע יבא על ראש יניח שבזרוע תחילה ואח"כ יניח של ראש:

39 בבקר בבקר דשני גזירין - דלא צריך דהא אמרן מכשיר עדיף:

40 שדינהו להכא - שזו מדה בתורה דבר שאינו ענין לו תנהו ענין לחבירו:

41 דהכא תלתא והכא תרי - הכא תלתא בהטבת נרות כתיב בבקר בבקר והא דשדינן עליה חד הא תלתא ובתמיד כתיב שמות כ״ט:ל״ט את הכבש האחד תעשה בבקר והאי דשדינן עליה כדאמר חד שדי לדם התמיד:

42 אע"ג דהכא תרי והכא תרי - הני מכפרי שהעולה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה לקמן בפירקין דף לו.:

43 א"כ - דמקדמת ליה לדם התמיד אפסוקיה במאי פסקת להטבת הנרות לאבא שאול כיון דאית ליה מיטיב ואח"כ יקטיר דם התמיד תקדים והקטורת תאחר ובאיזו עבודה תפסיקו וא"ת מאי איכפת לך הניחא לר"ש בן לקיש דאמר אין הפסקתן אלא להרבות הרגש מהלך פסיעות וקול תחילת עבודות בעזרה:

44 שפיר - יש לך לומר יפסיק ביניהם להמתין בין אלו לאלו לצאת וליכנס ולא תהא עבודה בינתיים:

45 אלא לרבי יוחנן - דדריש בבקר בבקר בהיטיבו חלקהו לב' נרות לשני בקרים אלו יקדמו לעבודה אחת אלמא יש עבודה ביניהם והא ליכא למימר אפסקיה בדישון מזבח הפנימי דאם כן דמקדים הטבת ה' נרות לדישון הוה ליה מעביר על המצות ועבודה תו ליכא להקדים מקומה לתתה ביניהם שכולם סדורות כאן ע"פ המקראות:

46 לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד - התמיד נאמר בו תעשה בבקר וא"ת הא שדינן עליה חד מהנך דשני גזירין אדם התמיד הוא דשדינן עליה ולא על האברים ואם תאמר מכפר עדיף אין כפרה אלא בדם:

47 מניין שלא יהא דבר - ניתן על מערכה גדולה קודם לאברי התמיד: