רש"י על יומא י״ט

1 גמ' תנא ללמדו חפינה - מוליכין אותו לבית אבטינס ששם הקטרת מצוי:

2 לשכת פרהדרין - לישן שם:

3 לשכת אבטינס - ללמוד חפינה:

4 על גגה - היה בית הטבילה מי מעיין היו באין לשם ברומה:

5 מסיבה - בנין אבנים מעלות מגלגלות וסובבות במקיף עמוד כמין עץ גלגל של גת:

6 לגג בית הפרוה - לעלות לה דרך המסיבה:

7 לשכת הגולה - על שם בור שכרו שם עולי גולה:

8 אחורי שתיהן - ללשכת הגולה וללשכת הגזית:

9 וגג שלשתן שוה - קירוי אחד לשלשתן:

10 שער הדלקה שער הקרבן - לא ידעתי למה נקרא שמם כך:

11 שער המים - שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג כך מפרש בשקלים דף ט::

12 ועשרה קדושין - ידיו ורגליו מן הכיור:

13 בו ביום - ביוה"כ ולקמן יומא דף לב. יליף להו מקראי וכולן בקדש כדמפרש:

14 על גג בית פרוה - שהיתה בנויה בתוך עזרה מקודשת:

15 חוץ מזו - טבילה ראשונה שאינה באה בשביל יוה"כ שאף כל ימות השנה שנינו בפ"ג דף ל: אין אדם נכנס לעזרה אפילו טהור עד שיטבול אבל טבילות הבאות מחמת יוה"כ בעינן מקום קדוש דהכי כתיב בהו ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ויקרא ט״ז:כ״ד:

16 ובצד לשכתו היתה - אלמא לשכה יש לו בדרום:

17 ומסתברא לשכת פרהדרין - שהוא ישן שם בדרום הויא אצל בית הטבילת חול:

18 מאי טעמא מקדים קאי כו' - כשהוא משכים לבקר כל שבעה עומד ממטתו:

19 ומיסך רגליו וטובל - התם על גב שער המים שהיא על גבה בעובי החומה מתוקן בית טבילת חול ומעיין משוך שם באמה מעין עיטם כדלקמן יומא דף כח. וכל המיסך רגליו טעון טבילה ליכנס בעזרה ואזיל לצפון ללשכתו השניה ללמוד חפינה ואתי לבית המקדש ועביד עבודה כוליה יומא כדתנן לעיל יומא דף יד. כל שבעת הימים הוא זורק את הדם וכו':

20 לבהדי פניא מדו עליה - כדאמרינן בריש פירקין:

21 ואזיל לדרום וטבל - על שער המים כר"ע דאמר שם טהור שנפל עליו הזאה טמאתו:

22 ונייח - הולך ושוכב בלשכת פרהדרין אשר אצל בית הטבילה:

23 דאי אמרת לשכת פרהדרין - שהוא ישן בה הויא בצפון ורחוקה מבית הטבילה הטרחתו כל העמל הזה:

24 מקדים קאי ומיסך רגליו - כדרך כל המשכימין:

25 ואזיל לדרום - לשער המים:

26 וטבל וגמר חפינה - התם בבית אבטינס אשר שם ואזיל לבית המקדש וכו':

27 אלמה לא - קושיא היא כלומר וכי לא טוב לך להטריחו מטרחינן ליה מדעת דאי צדוקי הוא ואינו ירא שמים לקבל עליו טורח המקדש ליפרוש מן הכהונה גדולה ולא יקבלנה מתחילה וטוב לנו שהרי הן משנין את עבודה כדלקמן בשמעתין:

28 א"נ - אפילו אדם כשר הוא טוב לנו להטריחו כדי שלא תזוח דעתו עליו להתגאות בכתר כהונה:

29 דאי לא תימא הכי - דלא בעינן לאטרוחיה ליעבד שתי לשכיותיו בהדי הדדי:

30 לימא תיהוי - מתני' דקתני אתה שלוחנו תיובתא דרב הונא כו':

31 הני כהני - בהקרבת קרבנותיו שלוחי דרחמנא נינהו ולא שלוחינו ונפקא מינה דאם הוא מודר הנאה ממנו מותר לו שיקריב עליו קרבנותיו כדתנן בנדרים דף לה::

32 הכי קאמרי ליה - האי דקאמרי ליה אתה שלוחנו לאו בעבודה קאמרי ליה אלא לענין קבלת שבועה כלומר לא לפי מחשבה שבלבך אם באת להערים בקבלת השבועה אנו משביעין אותך לפי דעתינו ודעת בי"ד:

33 שחשדוהו צדוקי - לתקן הקטורת ולתת אותה על מחתת האש בהיכל ולהכניסה אחרי כן לבית קדשי הקדשים שכן אומרים הצדוקים כדלקמן:

34 החושד בכשרים לוקה בגופו - דכתיב שמות ד׳:ו׳ הן לא יאמינו לי וגו' וכתיב והנה ידו מצורעת כשלג:

35 וכל כך למה - השבועה הזאת למה:

36 שלא יתקן - הקטורת מלא חפנים הניתנת ביוה"כ על המחתה כדכתיב ויקרא ט״ז:י״ג ומלא חפניו וגו' ונתן את הקטורת על האש וגו':

37 מבחוץ - בהיכל היו נותנין אותה צדוקין על האש ואח"כ מכניסין שהיו דורשין אל יבא כי אם בענן כי בענן אראה שם וכתיב ברישא דקרא ואל יבא בכל עת אל הקדש ומשמע כי בענן עשן הקטרת יבא ואז אראה על הכפרת:

38 מחוטמו - שהוא ראשון לאברים ליכנס לבית לפי שהוא בולט לפניו כדאמר נמי במס' שבועות דף יז: הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו ואפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור אלמא הבא דרך אחוריו נכנס חוטמו אחרון:

39 מתני ליה לחייא בר רב א"ר זכריה בן קפוטל - בפ"א ומחוי ליה רב בבי"ת עשה לו סימן שהוא קבוטל בבי"ת:

40 ירמוז יקרוץ יורה - כולן לשון אחד הן אלא שזה נופל על העינים וזה נופל על האצבעות שנאמר משלי ו קורץ בעיניו מולל ברגליו מורה באצבעותיו:

41 בפרק ראשון - צריך בו כוונה שנאמר בו דברים ו׳:ו׳ והיו הדברים האלה על לבבך:

42 בם - שיש לך להשמיע מה שאתה מוציא מפיך:

43 ולא בתפלה - שהתפלה בלחש שנאמר שמואל א א׳:י״ג וקולה לא ישמע כך מצאתי בשאלתות דרב אחאי גאון:

44 בם - בדברי תורה:

45 ולא בדברים אחרים - שיחת הילדים וקלות ראש:

46 לא יוכל איש לדבר - אין לו רשות:

47 מתני' אצבע צרדא - מפרש בגמ':

48 והפג - טייל להפיג שינה מעיניך עמוד והפג אחת שחוק לנו פעם אחת על הרצפה להפיג שינתך ובגמרא מפרש מאי היא:

49 ומעסיקין אותו - בהפיגותם ובטיוליהם שלא יישן עד שמגיע זמן שחיטת תמיד של שחרית שהוא בהאיר המזרח:

50 גמ' צרתה דדא - צרתה של זו אצבע תהי צרה לזו ומאי היא זו גודל באצבע הסמוכה לגודל היה מחברו לאגודל בחזקה ושומטה ומכה על כפו ונשמע הקול:

51 בכוליה בי רב - בית המדרש:

52 על חדת - דרך חידוש הראה לנו:

53 אחוי קידה - נועץ גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה ועומד כך מפורש במס' סוכה דף נג.:

54 אלא בפה - היו משוררין לפניו:

55 אם ה' לא יבנה בית וגו' - כלומר הזהר בעבודתך שתהא לשם שמים שתהא לרצות שאם אינה רצויה אין טורחך עולה לכלום:

56 שוא עמלו בוניו בו - בחנם יגעים בבנין שלא יתקיים:

57 מיקירי ירושלים - מחשובי ירושלים עושין כך שלא היו ישנים:

58 אלא שהיו חוטאין - משחקין אנשים ונשים יחד ובאין לעבירה:

59 תרגומא - להאי בגבולים היכא היו חוטאין בנהרדעא: