רש"י על יומא ב׳

1 מתני' שבעת ימים קודם יוה"כ מפרישין כ"ג - שכל עבודת יוה"כ אינה כשירה אלא בו כדיליף בהוריות בפרק בתרא דף יב: דכתיב גבי יום הכפורים וכפר הכהן אשר ימשח אותו ובגמרא דף ו. מפרש למה מפרישין:

2 ללשכת פרהדרין - כך שמה ובגמרא מפרש למה נקראת כן:

3 ומתקינין לו - ומזמנין כהן אחר להיות כהן גדול תחתיו אם יארע בו פסול קרי או שאר טומאה המעכבין מלבוא למקדש:

4 ובעד ביתו - גבי יוה"כ כתיב באחרי מות:

5 א"כ - דחיישת למיתה:

6 אין לדבר סוף - שמא גם זו תמות:

7 גמ' שריפת הפרה - פרה אדומה:

8 שעל פני הבירה - לקמיה מפרש מאי בירה:

9 צפונה מזרחה - במקצוע מזרחית צפונית של עזרה היתה:

10 שכל מעשיה - של פרה:

11 כלי גללים - צפיעי בקר מפרש להו במנחות בפ' ר' ישמעאל מנחות דף סט::

12 כלי אדמה - שאין עשויין ככלי חרס בכבשן אלא מן האדמה היא שהוא כאבן רכה וחוקקין ממנה כלים:

13 מאי טעמא - תקינו לה כלים הללו:

14 דטבול יום - לקמן יליף בפרק טרף בקלפי יומא דף מג: והזה הטהור כו':

15 כי היכי דלא ליזלזלו בה - לומר הואיל וטבול יום כשר בפרה אין צריך להיות זריזין בה בשמירת טהרה לכך עשו בה מעלות הרבה לטהרה וזו אחת מהן:

16 כיון דחטאת היא - חטאת נקראת שנאמר במדבר י״ט:ט׳ למי נדה חטאת היא:

17 וחטאת טעונה צפון - חטאות הקריבות במזבח נשחטות בצפון ולא שזו טעונה צפון שהרי היא נשחטת בהר המשחה:

18 וכתיב - בפרה שם אל נוכח פני אהל מועד בהזאת דמה שהוא עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל שהוא בכותל מזרחי:

19 כי היכי דליהוי היכירא - לדעת שהופרש שם כדי להטיל עליו עבודת פרה הקרויה חטאת וטעונה מזרח וישים לב להיות זריז במעשיה וסדר עבודותיה:

20 הבירה אשר הכינותי - אשר זימנתי לה מקום גורן ארונה לבנותה בו ודוד קאמר ליה להאי קרא בדברי הימים:

21 מנא הני מילי - דבעי פרישה ליוה"כ ולפרה:

22 כאשר עשה - במלואים שצוה אותם לפרוש מביתם ז' ימים שנאמר ויקרא ח׳:ל״ה ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה וגו' ובשמיני עבדו שנאמר שם ט ויהי ביום השמיני קרא וגו' וכתיב קרב אל המזבח וגו' כאשר וגו' צוה לעשות לדורות לפרוש ז' לפני עבודת יום אחד:

23 דלפני עשייה - קיום המצוה:

24 ואימא צוואה דקרבנות - להצריך כל כהן העובד במקדש פרישה לקרבנות ציבור:

25 זו היא שיבה וזו היא ביאה - לדון גזירה שוה זה מזה מה שיבה חולץ וקוצה וטח אף ביאה חולץ וקוצה וטח:

26 ואימא כפרה דקרבנות - כגון קרבנות יחיד דכתיב בהן בכמה מקומות וכפר עליו הכהן:

27 מי ידעינן הי מתרמי - והלא ע"י פייס היו עובדין כדאמרינן לקמן יומא דף כב.:

28 הכי גרסינן אמרי אלמה לא ניבעי פרישה לכולה משמרת בית אב - אלמה לא בתמיה אינך יכול לומר בהן פרישה הרי יש לומר על כל בית אב של משמרת החלוקין לימי שבת לשמש איש יומו שיפרשו כל בית אב שבעת ימים קודם היום הקבוע לו:

29 דבר הקבוע לו זמן - יוה"כ מדבר הקבוע לו זמן המילואים שנאמר שמות מ׳:ב׳ ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים וגו' והוא היה שמיני למילואים:

30 הנוהג פעם אחת בשנה - מילואים פעם אחת הוא דהוו בשנה:

31 אי חג המצות - כלומר יש לך לומר שעל חג המצות נאמר הואיל ופתח בו תחילה בכל מקום או על חג הסוכות הואיל ומרובה מצותו בסוכה ולולב וערבה וניסוך המים:

32 ליום א' - בשביל יום שמיני לבדו:

33 ואימא שמיני - עצרת:

34 הזה כתיב - כאשר עשה ביום הזה:

35 כזה - לא הצריך פרישה אלא לדוגמתו: