רש"י על יומא כ״ה

1 באותם שלא זכו לפייס - היו מפשיטין בגדי קדש שהפיסו בהן:

2 דאי סלקא דעתך באותן שזכו - והפשטה זו בגדי חול ולהלבישן בגדי קדש וקתני לא היו מניחין עליהן אלא מכנסי חול אלמא מלבישין אותן בגדי קדש על מכנסי חול ואח"כ פושטין מכנסי חול ולובשין למכנסי קדש והתניא כו':

3 מלבישין אותן מכנסי קדש - כדי שלא יעמדו ערומים כשהפשיטום:

4 לשכת הגזית - ששם היו מפיסין:

5 בסילקי - בית גבוה שעל עלייה:

6 פייס במזרחה - קבוצת היקף המפייסין במזרחה היתה:

7 וזקן - של ב"ד המורה להן סדר הפייסין יושב במערבה:

8 בכוליאר - עגול שקורין נושק"א:

9 שממנו מתחיל - מנין חשבון הפייס כמו שפירשתי בראש הפרק:

10 כדקתני רב שמואל בר יהודה - לקמן בפרק ג' יומא דף לה: שהיו אמותיהן של כהנים עושות לבניהם משלהם כמין בגדי כהונה להראות תפארת עושרן ונוי מלאכתן וכמה הן מהדרות מצות דקתני כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד:

11 אין ישיבה בעזרה - שנאמר דברים י״ח:ז׳ לעמוד לשרת העומדים שם לפני ה':

12 אלא למלכי בית דוד - שמצינו בהן ישיבה שנאמר שמואל ב ז׳:י״ח ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי ומי ביתי וגו':

13 והא בעינן בית אלהים נהלך ברגש - אלמא פייס צריך להיות בבית אלהים:

14 מתני' מי שוחט - את התמיד:

15 הראש והרגל - של ימין בכהן אחד ושני הידים בכהן שני:

16 העוקץ - הוא הזנב והרגל של שמאל בכהן שלישי:

17 החזה - הוא השומן הרואה את הקרקע וחותכין אותו מכאן ומכאן בלא ראשי צלעות:

18 והגרה - הוא הצואר ובו מחובר הקנה והכבד והלב והחזה והגרה בכהן רביעי:

19 ושני הדפנות - בחמישי:

20 והקרבים - בששי:

21 והסולת - עשרון למנחת נסכו של תמיד:

22 והחביתים - חצי עשרונו של כ"ג שקרב עם התמידין בכל יום שנאמר ויקרא ו׳:י״ג-י״ד מחציתה בבקר ומחציתה בערב וסמיך ליה על מחבת בשמן תעשה לכך קרוי חביתין:

23 והיין - שלש לוגין של ניסוך לכבש התמיד:

24 י"ג כהנים זוכין בו - בפייס זה האחד שלש עשרה עבודות כהנים מנויות כאן:

25 כדרך הילוכו - בחייו היה קרב התמיד ובגמרא מפרש לה:

26 גמ' לעבודה אחת מפייסין - כגון מי שוחט ולכשיזכה מי שזכה לשחיטה שוב אין פייס לשאר י"ב עבודות אלא כהנים שמוקפין לימינו נמשכין אחריו כפי סדר משנתנו שני לזריקה שלישי לדישון מזבח הפנימי רביעי למנורה וכן כולן:

27 או דילמא לכל עבודה ועבודה - היו חוזרין ומוציאין אצבעותיהן למנין והזוכה זוכה:

28 לא היה פייס למחתה - כשהיו מפיסין לקטורת כדתנן מתניתין חדשים לקטורת באו והפיסו והקטורת צריכה שני כהנים א' שמוליך הקטורת להיכל ומקטירו ואחד שחותה גחלים מעל המזבח החיצון ומכניס להיכל ונותן על המזבח הפנימי להקטיר את הקטורת עליהן כדילפינן לקמן יומא דף מה. מקראי שגחלי מזבח הפנימי ניטלין ממזבח החיצון בכל יום וקאמר ר' יהודה לא היו מפיסין מי שזוכה במחתה אלא מי יזכה בקטורת ומי שזכה בה אומר לזה שבימינו זכה עמי במחתה אלמא לאו לכל עבודה ועבודה מפיסין:

29 הואיל ולא שכיחא - הקטורת אלא פעמיים ליום שאין הקטרת באה נדבה:

30 ומעתרא - ומעשרת את העוסקין בה כדאמרינן לקמן בפרקין יומא דף כו.:

31 מי מקבל - דם התמיד כיון דלא מנה לה במתני' כהן שמע מינה חד מהני עביד לה:

32 אגב חביבותיה - דזריקה שהיא עבודת מזבח לא מקבל ליה לכוליה דם ואמרינן לקמן יומא דף מח. צריך שיקבל את כל הדם שנאמר ויקרא ד ואת כל הדם ישפך:

33 זימנין דשחיט זר - שהשחיטה כשרה בזר והקבלה פסולה בו שנאמר ויקרא א׳:ה׳ ושחט את בן הבקר והקריבו הכהנים את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה לימד על השחיטה שכשירה בזר:

34 בן קטין - כ"ג היה:

35 י"ב דדים - שהוא יוצק בהן מים:

36 תליסר הוי - שהרי שלש עשרה עבודות נמנו במשנתנו בעבודות פייס התמיד אלא שהשחיטה אינה טעונה קידוש ידים ורגלים אפילו כשהיא בכהן לפי שהיא עבודה שהיא כשירה בזר ואי אמרת שוחט מקבל נמצא שהוא צריך לקדש ידיו ורגליו בשביל הקבלה:

37 אף אנן נמי תנינא - במסכת תמיד ובא לו לזרוק גרסינן:

38 דרך הלוכו - של צד הראש קודמין הקודם קודם:

39 הראש והרגל - של ימין לדברי הכל קודמת ומקרא יליף לה לקמן:

40 דרך הפשטו - מצד הרגלים לצד הראש:

41 דרך ניתוחו - כסדר שמנתחין אותו לאחר הפשטו אבר אחר אבר וסדר ניתוחו מפורש במס' תמיד ד' לא. כמו שהוא סדור כאן כיצד דרך ניתוחו כו' וכשהוא מנתח נותן כל אבר ואבר למי שזכה בו וכולן עומדים שם עד שיקבלו שם כולן והולכין ומוליכין אותן לכבש זה אחר זה ובסדר הולכתן פליגי הני תנאי מר אמר הכי ומר אמר הכי:

42 הכי גרסינן כיצד דרך ניתוחו הראש והרגל ושתי ידיו והחזה והגרה ושתי הדפנות עוקץ והרגל:

43 דרך עילויו - דרך מיטב שלו ומבחר נתחיו המובחר קודם:

44 ה"ג כיצד דרך עילויו הראש והרגל החזה והגרה ושתי דפנות והעוקץ והרגל ושתי ידים:

45 והכתיב כל נתח טוב ירך וכתף - אלמא ירך מעלי מכתף:

46 בכחושה - ירך מעלי דאלים:

47 תנא דידן - תנא דמתניתין לא אמר כחד מנייהו:

48 מר אזיל בתר איברא - תנא דידן הולך אחר עילוי גודל האיברים ור' יוסי הולך אחר עילוי השמן:

49 ואידך פדר - קרא אחרינא כתיב את הנתחים את הראש ואת הפדר: