חתם סופר על התורה, קדושים ל״ו

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

« חתם סופר על התורה Achrei Mot חתם סופר על התורה Emor »

1 כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי ברש"י מזרעו ולא כל זרעו שאם נותן איש כל זרעו למולך פטור ממיתת ב"ד והוא תמוה שעל מקצת חייב ועל כולו פטור וי"ל לפי מה שאיתא בכסף משנה הטעם שלכן עדים זוממים מומתים קודם שעשו ב"ד מעשה על פיהם אבל אם הרגו אין נהרגים כי חטאם כל כך גדול שלא יכופר במב"ד י"ל ה"ה בנותן כל זרעו אינו נפטר במיתת ב"ד עי"ל דמי שפוקר כולי האי שנותן כל זרעו ממנו אין למדים אחרים ממנו רק מדברים תהו עליו כי יצא מן הכלל רח"ל ואינו מזיק במעשיו הרעים כל כך אבל מי ששאר בניו מגדל על דרך היהדות ומתנהג כישראל ומחשיבם העולם אותו עי"ז לישראל ונותן אחד למולך רח"ל זה מחלל ומטמא רח"ל שם קודש ומחלל השם שלמדין ממנו שאר העם כמובן ועיין רש"י יומא פ"ח שזה עיקר חילול השם אם אחרים למדין ממנו לזלזל במצות והנה לבן הי' כופר חוקר ועע"ז בגלוי ולא הי' מזיק כל כך כעשו שהי' צבוע ומעשר התבן ולמדים יותר ממנו דבריו הרעים ויבוא יעקב שלם מבין שניהם בגופו ובממונו ובתורתו וק"ל מש"מ:

« חתם סופר על התורה Achrei Mot חתם סופר על התורה Emor »