מאירי על בבא קמא ע״ו

« מאירי על בבא קמא ע״ה ע״ב מאירי על בבא קמא ע״ז ע״ב »

1 בבא קמא פתח ↗

אֶלָּא לְעוֹלָם – לָא שְׁנָא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְלָא שְׁנָא קָדָשִׁים קַלִּים; וּדְקַשְׁיָא לָךְ: מָה לִי מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט מָה לִי מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם; מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט – מֵעִיקָּרָא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן, וְהַשְׁתָּא תּוֹרָא דְשִׁמְעוֹן. מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם – מֵעִיקָּרָא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן, וְהַשְׁתָּא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן.

2 בבא קמא פתח ↗

וַהֲרֵי חָזְרָה קֶרֶן לַבְּעָלִים! אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אָבִין: שֶׁנִּשְׁפַּךְ הַדָּם.

3 בבא קמא פתח ↗

לְרֵישׁ לָקִישׁ – שְׁחִיטָה מַתֶּרֶת?! וַהֲלֹא פְּדִיָּיה מַתֶּרֶת!

4 בבא קמא פתח ↗

כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק כְּזָרוּק דָּמֵי – דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ נוֹתָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין.

1 מה שבארנו במשנה שההקדש אינו נדון במכירה לא סוף דבר שהקדישו לקדשים קלים אלא אף לקדשי קדשים וכן מה שאמרו שאם גנב והקדיש ואח"כ טבח משלם כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה לא סוף דבר בקדשי קדשים אלא אף בקדשים קלים וקדשים קלים אינן נקראים ממון בעלים אלא ממון גבוה כמו שבארנו בפרק ראשון:

2 כל הזבחים שנשפך דמן מצואר הבהמה לרצפה אע"פ שאספו והחזירו בכלי נפסל הזבח הא אם נתקבל בכלי ונשפך מן הכלי לרצפה וחזר ואספו כשר כמו שיתבאר במקומו:

3 בהמת קדשים שנפל בה מום מצות עשה לפדותה ויביא בדמיה קרבן והיא תצא לחולין ותאכל והיתר שחיטתה בחוץ ואם לא נפדית קודם שחיטתה אין רשאי עוד לפדותה שהרי צריכה העמדה והערכה וזו אי אפשר להעמידה שהרי מתה אבל בהמה שקדם מומה להקדשה אע"פ שאסור להקדישה מ"מ שם הקדש חל עליה כמו שבארנו בפרק הזרוע והלחיים ואם שחטה קודם פדיון פודה אותה לאחר שחיטה שאינה צריכה להעמדה והערכה ובמין זה דברה שמועה זו ואע"פ שלא נפדו קראם שחיטה ראויה:

4 כל אוכל שהוא ראוי לאכילה מטמא טומאת אוכלין ואפילו הם אסורין באכילה או אף אם נאסרו בהנאה כגון ערלה וכיוצא בה כמו שבארנו במסכת חולין מעתה הנותר מטמא טומאת אוכלין ואין צריך לומר בשהיתה לה שעת הכושר כגון שזרק הדם מבעוד יום ולן לאחר זריקה אלא אפילו לא נזרק הדם ביום ולן כל הלילה שלא היתה לו שעת הכושר ולא מטעם שמ"מ הואיל והיה לו שהות לזרוק דמו הרי הוא כאלו נזרק אלא אף אם לא היתה לו שהות לזרוק את הדם ביום כגון ששחטו סמוך לשקיעת החמה הרי זה מטמא טומאת אוכלין:

« מאירי על בבא קמא ע״ה ע״ב מאירי על בבא קמא ע״ז ע״ב »