מאירי על בבא קמא י״ח

1 תרנגולין שהיו מנקרין בחבל הדלי עד שהחלישו את כחו ואח"כ נפסק החבל לכובד הדלי ונשבר הדלי אם היה החבל כרוך בלישה הרי זה דרכו וחייב נזק שלם מתולדת רגל על החבל אבל על הדלי מחלקת ישנה בין הפוסקים מהם שאמרו שאף על הדלי חייב נזק שלם ואין כאן דין חצי נזק לא מדין קרן שכל שדרכו בהפסקת החבל דרכו בהפלת הדלי ולא מדין צרורות ואע"פ שלא נשבר הדלי עד שהגיע לקרקע והיה לנו לדונו בצרורות שלא לחייבו אלא בחצי נזק הואיל ומשעה שנפסק החבל נעשית נפילתו מחוייבת מאותה שעה אנו דנין אותו בנשבר והרי הוא כנזקי גופו וזהו בתר מעיקרא אזלינן וכן לדעתם בהמה שדרסה על הכלי ולא שברתהו בדריסתה אלא שנתגלגל על ידי הדריסה למקום אחר ונשבר לשם משעת הגלגול דנין אותו לנשבר והרי הוא נזקי גופה וחייב נזק שלם וכן מי שזרק כלי מראש הגג וקודם שהגיע לקרקע בא אחר ושברו במקל פטור השני וחייב הראשון הואיל ומשעה שנשמט מראש הגג היתה הגעתו לקרקע מחוייבת וזהו דעת רוב מפרשים:

2 אלא שגדולי הפוסקים לא נתברר לנו דעתם והוא שבענין זרק כלי מראש הגג פסקו שהשני פטור מטעם מנא תבירא תברי אלמא בתר מעיקרא אזלינן ואחר שכן אף בכאן היה לנו לחייבו נזק שלם אף בלא אזיל מיניה מיניה וא"כ מה הוצרכו להביא דאזיל מיניה מיניה ושמא בזרק כלם פוסקים בתר מעיקרא להקל אצל המשבר ובזו פוסק בתר השתא להקל אצל בעל התרנגול לדונו בצרורות זיל הכא לקולא וזיל הכא לקולא הואיל ולא נתבררה השאלה בסוגיא זו אלא שהשיבו בה דרך דחייה ומשא ומתן ולדעת זה יש לומר שעל הדלי אינו חייב נזק שלם אא"כ אזיל מיניה מיניה והוא שהיה הדלי מתגלגל אחר נפילתו והיה התרנגול נוגע בו בגלגולו ומסייע בדחייתו עד שנעשה הנזק בנגיעת גופו וכן דרסה על הכלי ונתגלגל ונשבר במקום אחר אינו משלם אלא חצי נזק וכן זרק כלי מראש הגג פטור אף הראשון שהרי הוא אומר שמא אחר הסוף אנו הולכין וכן השני פטור שמא אחר העקר אנו הולכין אלא שבכלם אם תפש הניזק את השאר אין מוציאין מידו ומ"מ כל שלא קדם אחר ושברו חייב הראשון אף אם אתה אומר בתר השתא אזלינן שאין דין צרורות באדם:

3 לא היה חבל זה כרוך בלישה הרי זה משונה ואף על החבל אינו משלם אלא חצי נזק מתולדת קרן ועל הדלי אף לדעת הפוסקים בתר מעיקרא אזלינן יש אומרין בזו שאינו אלא בחצי נזק הואיל והחבל משונה אף הדלי משונה וכן כתבו גדולי הדורות שלפנינו ומ"מ אחר שנפל הדלי מתגלגל ומסייע התרנגול בגלגולו ונשבר אף בזו הם מפרשים שמשלם נזק שלם ואפשר שלדעת זה הביאו גדולי הפוסקים דאזיל מניה מניה ולא יראה לי כן אלא הואיל ובתר מעיקרא אזלינן חייב על הדלי נזק שלם אף בלא אזיל מיניה מיניה מכיון שנפסק דרכו בנפילת הדלי והרי הוא כתרנגול שהושיט ראשו בכוס שהיו בו זרעים והכניס ראשו בו ותקע בו ונשבר שמאחר שדרכו להכניס שם הראש אחר שיש שם זרעים אע"פ שאין השבירה בתקיעה מצויה אלמלא שאנו באים בה מטעם צרורות היינו מחייבין אותו בנזק שלם אלא שמדין צרורות אנו מחזירין אותו לחצי נזק ובזו הואיל והפקענו ממנה דין צרורות הואיל ובתר מעיקרא אזלינן כמו שביארנו למעלה אף הוא חייב נזק שלם:

4 דלי זה שנשבר ונתז ממנו שבר ונפל השבר על כלי אחר ושברו הרי זה בחצי נזק כדין צרורות נתז מאותו כלי שני שבר אחר ושבר כלי שלישי וכן הרבה בכלם משלם חצי נזק שאין חלוק בין כחו לכח כחו אלא הכל בחצי נזק:

5 חצי נזק צרורות כבר בארנו בפרק הראשון שתולדה של רגל היא ומשתלמת מן העליה ולא מגופו לבד כדין חצי נזק של קרן:

6 כלב שנכנס בחצר הניזק ונטל משם חררה עם גחלים שעליה והניחה שם על גבי גדיש ואכלה והודלק הגדיש ונשרף על החררה משלם נזק שלם שזהו דרכו והוא שן בחצר הניזק וכן על גדיש שבמקום חררה אבל מה שנשרף מן הגדישין ממקום חררה ואילך על ידי הולכת הרוח אינו חייב אלא בחצי נזק אלא שאם הוא על ידי שנוי הרי הוא כשור שהזיק בקרנו ואין חיובו אלא מגופו ואם הוא בלא שנוי ומטעם צרורות הרי זה משלם מן העליה ולמטה יתבארו עוד פרטים בדבר זה:

7 כבר פסקנו שקרן אף בחצר הניזק אינו משלם אלא חצי נזק ומ"מ אף לדעת הפוסקים שהיא משלמת נזק שלם בחצר הניזק כר' טרפון מ"מ אינה משתלמת אלא מגופו כמו שיתבאר למטה המועד משלם נזק שלם מן העליה ולא סוף דבר שהתשלומין הבאים מצד ההעדה משלם מן העליה אלא אף חצי נזק הבא מצד התמות ואין אומרים צד תמות במקומה עומדת:

8 צרורות כבר ביארנו שהם תולדה של רגל לשלם מן העליה וליפטר ברשות הרבים מעתה אין בהם העדה שאע"פ שהתיזה כמה פעמים אינה אלא בחצי נזק שאין העדה אלא במכוין להזיק והוא הקרן ותולדותיו וכן אם התיזה צרור על ידי שנוי אין אומרים שהשנוי ישנה את הדין מחצי נזק לרביע נזק כדין שנויין שמביאין דין נזק שלם לחצי נזק אלא שכל שהם צרורות כדרכם משלמין חצי נזק מתורת צרורות מן העליה ובחצר הנזק וכל שיש בהם שנוי משלמין חצי נזק מדין קרן מגופו ואף ברשות הרבים וגדולי המחברים נראה שנסתפקו בפסק זה אם יש שנוי אם לאו ומעמידין את התשלומין ברביע נזק ואם תפש הרביע האחר שאין מוציאין מידו ואין דבריהם נראין:

9 בהמה שהטילה גללים לעיסה אם היה המקום דחוק לה עד שהיא מוכרחת בכך הרי זה בדין צרורות ומשלמת חצי נזק מן העליה ופטורה ברשות הרבים ואין בה העדה ואם אין מקומה דחוק משונה הוא והרי הוא תולדה של קרן ומשלמת חצי נזק מגופה וחייבת ברשות הרבים ויש בה העדה:

10 תרנגול שהוציא ראשו לאויר כלי ותקע בו ושברו מכח הצוחה וכן בדרך זה סוס שצנף וחמור שנער ונבקע הכלי לקולם אם הוא בכלי אוכלין הראויים להם הרי זה דרכם ומשלמין חצי נזק מדין צרורות ואם אין שם אוכלין הראויים להם הרי זה משונה ומשלמין אותו חצי נזק מדין קרן וחייבין ברשות הרבים ומשתלמין מגופם ויש בהם העדה וחכמי הדורות שלפנינו פירשו בכל אלו שאם אין שם אוכלין שאין משלמין אלא רביע נזק ואם תפש הרביע האחר שאין מוציאין מידו וכל זה מפני שנסתפק להם אם יש שנוי בצרורות אם לאו ואין דבריהם נראין לי שהרי כל אותן השאלות כלן סובבות אם הצרורות מתולדת קרן או מתולדת רגל ומאחר שנתברר שתולדת רגל הן אין לנו בהן לא העדה ולא שנוי: