1גדולי המחברים כתבו בנפל לפניו מקול הכריה חוץ לבור ומת או הוזק שאין מחייבין אותו בית דין ואם תפש הניזק אין מוציאין מידו ואם נפלה לאחריה חוץ לבור ומת או הוזק פטור בעל הבור ולא הבנתי דבריהם:2שור שדחף את חברו בבור ומת אם הוא מועד בעל הבור ובעל השור משלמין את הנזק בין שניהם ואם הוא תם בעל השור משלם רביע נזק מגופו שהרי תמותו מנכה לו עד חצי נזק ושותפו מנכה לו עד רביע ובעל הבור משלם שלשה חלקים מן העליה שכל שאינו יכול לגבות מן האחד מן הדין גובה מן השני כמו שכתבנו ואף בשור פקח חייב הואיל ונדחה על ידי אחר הרי זה כנפל בלילה וכבר בארנו דבר זה בפרק ראשון:3הניח אבן על פי הבור ובא שור ונתקל בה ונפל לבור בעל האבן משלם מחצה ובעל הבור משלם מחצה:4שור של הדיוט ושל הקדש או של פסולי המוקדשין שלא נפדה או שאין לו פדיון כגון בכור שנגחו כאחד אם זה של הדיוט תם משלם חצי נזק ואין שתוף של הקדש מנכה לו כלום הואיל ואין יכול לגבות הימנו מן הדין ואם הוא מועד משלם נזק שלם:5מאחר שבארנו שכל שהם שותפים בנזק ונפקע האחד בדין מן התשלומין הוא משתלם מחברו ואין שתוף האחר מנכה לו אדם ושור מועד שדחפו אדם לבור לענין נזק שלשתן משלמין בשוה ר"ל האדם הדוחף והשור ובעל הבור דמי ולדות וארבעה דברים משתלמין כלם מן האדם כופר ושלשים של עבד משתלמין כלם מבעל השור נפלו שם כלים או שור פסולי המוקדשין שנפדה שהבור פטור בו כמו שהתבאר משתלמין מן האדם ומן השור:6מה שביארנו שבעלים מיטפלים בנבלה בכל הנזקים הוא בין בשור בין בבור בין בשאר הנזקים על הדרך שבארנו בפרק ראשון:7המשנה השמינית והכונה לבאר בה ענין החלק החמישי ואמר על זה נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב בן או בת עבד או אמה פטור אמר הר"ם ורחמנא אמר ונפל שמה שור או חמור וקבלנו בפי' זה הכתוב שור ולא אדם חמור ולא כלים ולא יהיה גם כן חייב על הבהמה אלא כשתהיה חרשת או שוטה או קטנה או סומא או שנפלה בלילה כמו שפי' בגמרא שור חרש שוטה וקטן כלומר שור שהוא חרש או שוטה או קטן אבל שור שהוא גדול ופקח אינו חייב כלום לפי שיכול לומר לו איבעי ליה לעיוני ולמיזל:8אמר המאירי נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו הכלים ומת השור או הוזק וכן נפלו לתוכו חמור וכליו ונתקרעו הכלים ומת החמור חייב על השור ועל החמור בין למיתה בין לנזקים ופטור על הכלים בין לשבירה בין לנזקין כמו שלמדנוה בפרק המניח אע"פ שבתלמוד המערב חולק שלא לפטור בנזקים לפי תלמוד שלנו הכל פטור שנאמר שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים ובדין זה כל שאינו בעל חיים הוא נכלל בתורת כלים לפטור כגון פירות ואוכלין וכל שאינו בעל חיים וכמו שבארנו בהבאיש את מימיו לאחר נפילה שנעשה השור בור והמים כלים:9ומה ששינה הלשון בכלי השור בשבירה ובכלי החמור בקריעה הכל לפי ענינם שכלי השור של עץ הם וראוי להזכיר בהם לשון שבירה ובחמור כלים של חבלי בגדים כגון מרדעת וראוי להזכיר בהם לשון קריעה:10שור שהוא חרש או שוטה או קטן הואיל ואינו בן דעת אין דרכו לעיין ולפשפש בהלוכו ומפני זה חייב וענין הקטן בזה כל שלא הגיע ללמוד חרישה שמתוך ביעוטו אינו נשמר כמו שנאמר כעגל לא לומד הא שור פקח וביום פטור שדרכו להתבונן ולפשפש במהלכו ודוקא במיתה אבל בנזקים חייב כדין אדם וכן כתבו גדולי המחברים:11בן או בת ואין צריך לומר בן דעת או עבד או אמה פטור שכבר בארנו שור ולא אדם:12זהו ביאור המשנה וכל הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
