מפרשים:
1 רביצה זו שאמרנו במשנה שאין הבהמה מועדת בה מתחלתה דוקא על כלים גדולים הא בקטנים כך דרכה והרי היא מועדת להם מתחלתה וכן מועדת למעך את האדם בכלים שעליה או בהמה אחרת בצדה בלחיצה אצל הקיר דרך הלוכה בדרכים הצרים ומתוך כך משלם על כל אלו נזק שלם ויש חולקין ברביצה לומר שאף על הקטנים אין דרכה בכך מפני שהם פוסקים כאיכא דאמרי ולא יראה לי כן דלא נאמר לפסוק כאיכא דאמרי אלא מפני שהוא לשון אחרון והרי יש אחריו לשון אחר כשיטת מה שכתבנו:
2 ארי דרכו לדרוס ולאכול את טרפו בעודו חי אבל אין דרכו לטרוף ר"ל להרוג תחלה ולאכול אח"כ אלא שלפעמים דרכו לטרוף ולהצניע לבניו מעתה כל שדרס ואכל דרכו הוא והרי זה שן ופטור ברשות הרבים ואם טרף ואכל הרי זה קרן וחייב ברשות הרבים ודינו בחצי נזק הואיל ואין דרכו בכך ואם טרף והניח פטור ברשות הרבים כל שהניח דרכו בכך וזאב מ"מ דרכו לטרוף והוא שאמרו בבבא מציעא רועה שהיה רועה ובא זאב וטרף ארי ודרס ומעתה טרף ברשות הרבים פטור: