מאירי על בבא קמא מ״ה

1 כשם שביארנו שהשומרים נכנסים תחת הבעלים לענין תשלומין כך הדין לענין כופר שאם המית שור זה את האדם ביד השומר אם תם הוא נסקל והשומר פטור מן הכופר ואם מועד הוא נסקל והשומר חייב בכופר ושניהם ר"ל בין בתם בין במועד מחזירים דמי שור לבעליו במה דברים אמורים בשלא שמרו שמירה מעולה עד שאין יכולה לינתק אף ברוח שאינה מצויה הא שמרו שמירה מעולה אלא שפרצוה ליסטים פטורים מתשלומין ומכופר שאף בבעלים כן הא בשמירה פחותה והוא שנעל כראוי עד שיכול לעמוד ברוח מצויה אבל לא ברוח שאינה מצויה בתם חייבים בתשלומין ובמועד פטורים מתשלומין ומכופר שאף בבעלים כן ומ"מ שומר חנם אף בתם פטור בתשלומין שכלתה שמירתו בכך הואיל וחנם שמר לא הטריחוהו בשמירה מעולה ואין זה פשיעה אצלו וכן בהוזק גופו הוא פטור בשמירה זו והאחרים חייבים:

2 ארבעה שומרים אלו כבר ידעת שדיניהם שלשה והשוכר דינו נכלל בדין שומר שכר כמו שיתבאר במקומו:

3 כבר בארנו שהמקבל את השור בדין שמירת אחד מארבעה שומרים קבל עליו מן הסתם שמירת נזקיו ושמירת גופו וכשם שאם הזיק הוא חייב בנזקיו כך אם הוזק חייב לשלם כל היזקו לבעלים ומ"מ אם היה שור זה נגחן מן הסתם לא קבל עליו שמירת גופו שלא עלה על דעתו אחר שהוא נגחן שיזדמן לו קשה הימנו:

4 קצת חכמי הדורות שלפנינו חולקים בקצת דברינו לומר שלא נפטר שומר חנם בשמירה פחותה מן הכופר אלא מן התשלומין כשהזיקו ומן ההיזק כשהוזקו ואין דבריהם נראין:

5 אף גדולי המחברים כתבו בשומרים ששמרו שמירה מעולה ויצאו והזיקו שהשומרים פטורים והבעלים חייבים ואין הדברים נראין כלל וכבר ביארנו מענינים אלו בפרק ראשון:

6 המשנה האחת עשרה והכונה לבאר בה ענין החלק השביעי ואמר על זה קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור שנאמר ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה ר' אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין שאינו נפטר מדין שמים אלא בשחיטתו אמר הר"ם מוסרה הוא החבל או כיוצא בו שקושרין אותו בו והלכה כר' יהודה אבל חייב לשחוט כדי להסיר נזקו:

7 אמר המאירי קשרו בעליו במוסרה והוא חבל של גמי שהוא עשוי לקשור בה צואר הבהמה ונעל בפניו כראוי עד שיכולה לעמוד ברוח מצויה ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב שזו שמירה פחותה היא עד שיקשור בשלשלת של ברזל שלא יהא יכול לנתקה או שיהא סוגר עליה עד שהרוח שאינה מצויה לא תהא שולטת עליה לפתוח ור' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור שהמועד הואיל והכתוב תלה ענינו בחסרון שמירה שנאמר ולא ישמרנו בעליו הורה שבשמירה כל שהיא דיו ויראה לי הטעם הואיל וקול יש לו אף הבריות ראויות להשמר ממנו ור' אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין ופרשו בגמ' שלא בא ר' אליעזר לחייבו אם שמרו שמירה מעולה שאין אחר שמירה מעולה כלום בין לתם בין למועד אלא שאינו יוצא ידי שמים עד שיבערהו מן העולם ולענין תשלומין הלכה כר' יהודה ולענין לצאת ידי שמים הלכה כר' אליעזר:

8 זהו ביאור המשנה ומה שנכנס תחתיה בגמ' כך הוא:

9 מכלל מדות שהתורה נדרשת בהם הוא שאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות וכשם שאין מעוט אחר מיעוט אלא לרבות כך אין רבוי אחר רבוי אלא למעט:

10 כבר בארנו שכל שנעתק מתמות להעדה אף צד תמות שבו נכנס בכלל דין ההעדה ואין אומרים צד תמות במקומה עומדת כמו שבארנו:

11 מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן של שמאל ומ"מ יש מי שאומר דוקא מימין לשמאל מפני שהימין מזומן להזיק והוא צד חזק שבו אבל משמאל לימין מועד הוא ורוב מפרשים פסקו אף משמאל לימין והוא הדין שאינו מועד מאב לתולדה ומתולדה לאב ומתולדה לתולדה ר"ל מנגיחה לנגיפה ומנגיפה לנגיחה ומנגיפה לנשיכה:

12 ואחר שמועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל שמרו שמירה פחותה ויצא והזיק אם בימין נגח פטור ואם בשמאל נגח חייב וגדולי המחברים כתבו בענין מועד לקרן ימין דברים שלא נראו לנו: