מאירי על בבא קמא מ״א

1 המשנה הששית הכונה לבאר בה ענין החלק הרביעי ואמר על זה שור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר ותם פטור מן הכופר וזה וזה חייבין מיתה וכן בבן או בבת נגח עבד ואמה נותן שלשים סלע בין שהוא יפה מאה מנה ובין שאינו יפה אלא דינר אמר הר"ם השור יהיה מועד לאדם בפנים רבים מכללם שיהרוג שלשה גוים קודם שיהרוג נפש מישראל:

2 אמר המאירי שור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר והוא דמי ניזק כמה ששמין אותו כמו שהתבאר והם ליורשיו שאינו משתלם אלא לאחר מיתה כסקילת השור שאינו נסקל עד לאחר מיתת הניגח ותם פטור מן הכופר שנאמר ובעל השור נקי ושניהם במיתה שבשניהם כתוב סקול יסקל השור וכן בבן ובבת ר"ל קטנים שהרי כתוב בפירוש או בן יגח וכו' נגח עבד או אמה נותן שלשים שקלים וכו' פי' אם הוא מועד אבל לא תם ומ"מ שניהם בסקילה:

3 זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:

4 מועד לבהמה אינו מועד לאדם ומועד לנכרי אינו מועד לישראל ומועד לטרפה אינו מועד לשלם הואיל וכן אינו מועד לאדם אא"כ הרג שלשה בני אדם מעתה היאך תמצאנו מועד והלא על הראשון אתה הורגו וא"ת כגון שאמדוהו לשלשה בני אדם שאם לא ברחו מפניו כבר הרגם זה אינו אומדנא לא כלום הוא הא כיצד אתה מוצא כן בשסכן שלשה בני אדם ולא מתו עדיין ונגח את הרביעי ומתו כלם וכן שהרג וברח שלשה פעמים או כגון שהעידו עליו על כל נגיחה ונגיחה אלא שהיו עדים באים ומזימים אותם וכשנעשו שלשתם והוזמו העדים ונצל השור הוזמו אותם הזוממים ועד שלא נגמר דינו נתנוהו לשמרו ונגח נגיחה רביעית ואפי' לדעת הפוסק ליעודי גברא והרי בזו יכול לומר שאינו יודע הואיל והוזמו הראשונים ואפילו באה כל כת ביומה אתה מפרשה בשאלו מעידים שכל זמן שהרג הוא היה לשם וכן אתה מוצא במכירין בעל השור ואין מכירין את שורו והוא הטעם שלא היה נסקל וברביעית הכירוהו שהוא הוא שנגח כל השלש נגיחות שאם לא הכירוהו הרי הוא אומר אין זה המועד כמו שבארנו כבר ושמא תאמר אחר שאין מכירין השור היאך הם מעידים הם אומרים שור נגח יש לך בבית הבקרות שלך וצריך אתה לשמור את כלם:

5 גדולי המחברים כתבו שמועד לבהמה ולנכרי ולטרפה מועד לאדם ולישראל ולשלם ובמקום אחר כתבו שאף המועד לאדם אינו מועד לבהמה ויראה מדבריהם שלענין הריגה מועד לזה מועד לזה אבל לא לנזקים ואין דבריהם נראין וכן כתבו שאע"פ שלא הוכר השור ברביעית שמשלמים בעלים את הכופר ואין דבריהם נראים שהרי בודאי אינו נסקל וכל שאינו בדין סקילה אין משלם כופר:

6 שור שהמית את האדם אם קדם ושחטו עד שלא נגמר דינו בשרו מותר שחטו לאחר שנגמר דינו אסור בין באכילה בין בהנאה בין בשרו בין עורו ושאר הנבלות הותרו בהנאה שהרי כתוב עליהם לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ומה שאמרו כאן כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכלו אחד אסור אכילה ואחד אסור הנאה משמע יתבאר במסכת פסח ראשון:

7 השוחט במגל יד בצור ובקנה שחיטתו כשרה וכבר ביארנוה במסכת חולין:

8 מצוה לירוא מפני תלמידי חכמים ושלא להקל בכבודם שכל המקל בכבודם כאלו מיקל בכבודו ית' דרשו חכמים את יי' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים:

9 כבר ביארנו במשנה שהתם אינו משלם כופר שמא תאמר כופר שלם הוא שאינו משלם כשם שאינו משלם נזק שלם הא חצי כופר מיהא ישלם כשם שהוא משלם חצי נזק תלמוד לומר ובעל השור נקי מחצי כופר ולא סוף דבר בשהשור נסקל שבזו אין צריך ללמוד שהרי אם היינו אומרים כן אף הוא לא היה משתלם אלא מגופו והרי הוא נסקל אלא אף כשהשור אינו נסקל כגון על פי עד אחד או על פי הבעלים או שנתכון להרוג בהמה והרג אדם נכרי והרג את ישראל לנפלים והרג את בן קיימא:

10 הכופר כבר ביארנו עליו שהוא כפרה שאלו היה ממון לא הלה צריך פסוק למעטו על פי עד אחד ואלו היה קנס לא היינו צריכים למקרא זה למעטו על פי הבעלים אלא כפרה הוא ובא על פי עצמו או על פי עד אחד אם הוא שותק כמו שאמרו בענין חלב במסכת כריתות י"א ב' והוצרכנו לפטור את התם מכפרה זו:

11 מכאן אתה למד שהמועד שהמית משלם כופר על פי עצמו מעתה ראוי לשאול למעלה ששאלו מאחר שהרג בראשונה היאך אתה מוצא מועד לענין כופר יפרשוה בשהמית שלשה פעמים על פי עצמו ובכל פעם ופעם בא לבית דין והעיד על שורו והתרוהו ופירשו גדולי המפרשים שאם הועד בבית דין על פי עדים וברח וכן שלשה פעמים על הדרך שבארנו למעלה הוא שמשלם ברביעית כופר על פיו ולעולם אינו נעשה מועד על פיו אע"פ שבא הוא לבית דין והעיד שאין העדה אלא בעדים ובבית דין ויש מי שאומר שאף בשהועד בבית דין ובעדים הוא דוקא בדרך זה שכתבנו שהשור בסקילה הא לדעת הפוסק שמועד לבהמה מועד לאדם והועד בעדים ובבית דין בבהמה והרג ברביעית על פי עצמו אין כאן כופר שהרי אין השור בסקילה על פי עצמו וכל שאין השור בסקילה אין בעלים משלם כופר ואע"פ שמועד שלא בכונה אינו נסקל ומשלם את הכופר מ"מ כך אני אומר כל שאין השור בסקילה מצד שאין שם עדות המספיק להרגו אין בעלים משלמין את הכופר והוא שאמרו למטה כופר משתלם על פי עצמו כיצד הרי שבאו עדים ואמרו הרג ואין אנו יודעים אם תם הוא אם מועד הוא ובאו הבעלים ואמרו שמועד הוא הא אלו לא היו עדים כלל על ההריגה לא היה משלם כופר על פי עצמו וגדולי המפרשים דנוה כחולקת עם זו והם אומרים שאין מחלוקת ביניהם ומ"מ אין דבריהם נראים ואף אותה שאמרו למטה אין הלכה כן כמו שיתבאר וכלן ראיה להם ממועד שלא בכונה שמשלם את הכופר אע"פ שאין סקילה: