מפרשים:
1 נפסלו מצד גזל או שאר עברות אף אלו נפסלו למפרע משעת אותה עדות שעליו נפסלו משום גזלה ומ"מ לא נפסלו כל העדיות שמשעה שגזלו למפרע אלא משעת עדות שעליו נפסלו אע"פ שלא העידו עליהם בכך עד עכשו:
2 וכן אם יצא שטר באחד בניסן וחתמו בו עדים שראובן לוה משמעון מנה ותבעם באחד בתמוז ונתקיימה חתימתם ובאחד באלול הוזמו בעדים שהעידו שבאחד בניסן עמהם היו נפסלו למפרע מאחד בתמוז ואילך ששעת תביעה וקיום בבית דין היא היא שעת העדות ולא נפסלו מיום החתימה ואילך וגדולי הפוסקים חולקין בה לומר שאם לא נודעה חתימתם על פי עדים הוא שאין פוסלין אלא משעת קיום בבית דין או עדותם שמא בו ביום שהעידו זייפו וחתמו אבל אם נודע בעדים שחתימה זו היתה ביום הכתוב בשטר כגון שראו השטר חתום מאותו היום הזמה מועלת מיום החתימה וכן אם לא נודע יום החתימה אבל עדים באו וראו שטר זה חתום מקודם העדות פוסלין מיום שראו אותם העדים בכך ומ"מ מה שכתבתי מצאתי לגאוני ספרד ואין הדברים נראין אמתיים אלא כדברי גדולי הפוסקים ואיני יודע גדולי הפוסקים מה יאמרו בפסול גזלה אם משעת גזלה אם משעת העדות שעליו נתגלית גזלתם כמו שבארנו וחכמי הצרפתים כתבו בפירוש שמשעת הגזלה נפסלו וכן נראה לדעת גדולי הפוסקים:
3 זה שכתבנו שהזמה מועלת בחתימת השטר דוקא שהעידו על עצמן בבית דין שלא אחרוהו או שכתבו כן בשטר ר"ל שטרא דנן בזמניה כתבנוהו ולא אחרנוהו שאם לא כן שמא אע"פ שיצאה עדות שביום הכתוב בשטר היה עמהם במקום פלוני שמא קודם לזה חתמו אלא שאחרוהו כמו שיתבאר במסכת בבא בתרא ומ"מ עיקר הזמה בעדות על פה נאמרה:
4 כל מקום שנחלקו בו אביי ורבא הלכה כרבא חוץ משש שמועות היוצאות מן הכלל סימן להם יע"ל קג"ם והם יאוש שלא מדעת אם הוא יאוש אם לאו והוזכרה במסכת בבא מציעא עד זומם אם נפסל למפרע אם מכאן להבא והיא זו שבכאן לחי העומד מאליו אם הוא לחי אם לאו והוזכרה במסכת ערובין קדושין שאין מסורין לביאה אם הם קדושין אם לאו והוזכרה במסכת קדושין גלוי הדעת בגט אם בטל הגט אם לאו והוזכרה במסכת גיטין משומד אוכל נבלות לתאבון אם הוא פסול לעדות אם לאו והוזכרה במסכת סנהדרין וכלן יתבארו במקומן אחת לאחת בע"ה:
5 זה שבארנו במשנה בגנב על פי שנים וטבח על פיהם והוזמו על הכל שמשלמין תשלומי כפל להזמת הגנבה ותשלומי שנים ושלשה להזמת הטביחה אי אפשר לפרשה בשהעידו על הגנבה באחד בשבת וחזרו והעידו על הטביחה בשני בשבת ר"ל שהעידו ביום ראשון שגנב והעידו בשני שטבח אע"פ שהעידו שבשעה אחת גנב וטבח הואיל והם חלקו את עדותם לימים או אפילו לשעות והוזמו על הגנבה ביום שלישי וחזרו והוזמו על הטביחה ביום רביעי או שהוזמו ביחד שבכיוצא בזו אין משתלמין על הזמת הטביחה כלל שהרי כשהוזמו על הגנבה נתגלה הדבר לבית דין שכשהעידו על הטביחה פסולין היו ולא היו בני עדות באותה שעה עד שנאמר בהם כאשר זמם אפילו הוזמו על הטביחה תחלה מ"מ כשחזרו והוזמו על הגנבה נתגלה הדבר למפרע שבעדות הטביחה פסולים היו וכל שנתברר לבית דין שפסולים היו בשעת העדות אין הזמה חלה עליהם הא אין הדברים אמורים אלא בשהעידו בבת אחת ר"ל שבשעה אחת ובתוך כדי דבור העידו על הגנבה ועל הטביחה אע"פ שהעידו שגנב ביום ראשון וטבח ביום שני שמ"מ אף בעדות הטביחה כשרים היו הואיל ותוך כדי דבור היה וקורין בהם כאשר זמם ואפילו הוזמו וחזרו והוזמו הזמה אריכתא היא ומ"מ אחת היא ועל עדות אחת היא באה ויש בזו פירושים אחרים אלא שלענין פסק זהו הנכון שבכלם:
6 שנים שהעידו על אחד שגנב והם עצמם מעידים שטבח והוזמו על הגנבה משלמין כפל ועדות הטביחה בטל מאליו ואם הוזמו אחר כן על הטביחה אם נחלקה עדותם כבר בארנו שאין משלמין על הטביחה שהרי בשעת עדות הטביחה פסולים היו:
7 הוזמו על הטביחה ולא על הגנבה אם היתה עדותם חלוקה והוא שהעידו תחלה על הגנבה ואח"כ במעמד אחר העידו על הטביחה אין הזמת הטביחה פוסלת את של גנבה אלא הוא משלם כפל והם משלמין שלשה כאלו היו שתי כתי עדים על הדרך שהתבאר במשנתנו:
8 היה העדות בבת אחת כגון שאמרו בדבור אחד גנב בראשון וטבח בשני והוזמו על הטביחה הואיל ועדות אחת היא בטלה אף עדות הגנבה הואיל ועדות אחת הוא נפסלו למפרע משעת עדותם ומ"מ אין משלמין כלום שהרי על הגנבה לא הוזמו ועל הטביחה הרי נפסלו משעת גנבה ולא חל עליהם שם עדות וכן בעלמא כל שהעידו עדים שתי עדיות בבת אחת והוזמו על האחת בטלה האחרת:
9 האומר הרי זו תמורת עולה ושלמים יתבאר במקומו שדבריו קיימים והרי היא תמורת שתיהם ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בחצי דמיה תמורת עולה ובחצי דמיה תמורת שלמים וכן אם אמר הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים אמר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים שהדבר כאלו מתחרט על מה שאמר תמורת עולה וחוזר ואומר תמורת שלמים אם נתכוון לשניהם דבריו קיימים להיות תמורת שתיהן אבל אם לא נתכון תחלה אלא לתמורת עולה אלא שנמלך וחזר ואמר תמורת שלמים אע"פ שחזר בתוך כדי דבור אין תופשין אלא לשון ראשון והרי היא תמורת עולה:
10 תוך כדי דבור שיעורו כל שאין הפסק ביניהם בכדי שאלת תלמיד לרב ויש דברים שאין אומרים בהם תוך כדי דבור כדבור דמי והם עבודה זרה וקדושין שאם אמר בהמה זו לע"ז אינו חוזר אף תוך כדי דבור ונאסרה וכן אם נתן קדושין וקבלתם ותוך כדי דבור לקבלתה חזר בו קדושיו קדושין וכן דין מברך את השם ודין נותן גט לאשתו ובפרק יש נוחלין יתבאר בע"ה:
11 עדות שהוכחשה ואחר כך הוזמה משלמין העדים או נהרגים על פי ההזמה ואין אומרים שבשעת ההזמה כבר הוכחשה העדות ובטלה ואין הזמה חלה עליה שהכחשה תחלת הזמה היא אלא שלא נגמרה וכולה הזמה אריכתא היא מעתה העידו שבאחד בניסן הרג פלוני את הנפש ובאו שנים ואמרו ההורג או הנהרג או הלוה או המלוה עמנו היה שזו היא הכחשה ובטלה העדות ואח"כ באו שנים והזימו את העדים בעצמם לומר שבמקום פלוני עמהם היו אע"פ שבאותה שעה כבר בטלה העדות משלמין או נהרגין ובלבד בשכבר נגמר הדין על פיהם שאין הזמה אלא בשנגמר הדין על פי העדים כמו שיתבאר במקומו:
12 כבר ידעת שעבד כנעני יוצא בראשי אברים שאינם חוזרים והוזכרו בתורה מהם שן ועין חסרו אבר אחד ואח"כ חסרו אבר שני יצא בראשון ומשלם לו דמי השני ואפילו לא עמד בדין עד שחסרו את השני:
13 עדים שהעידו על פלוני שהפיל את שן עבדו והוזמו משלמין לו דמי העבד העידו שהפיל את שנו ואח"כ סמא את עינו שהיו גורמים להפקיע ממנו את עבדו ולשלם לו עוד דמי עינו הרי אלו משלמין לאדון דמי העבד ודמי עינו:
14 נודע הדבר בבירור שחסרו אבר ויצא לחירות אלא שחסרו שני אברים אחד שדמיו קלים כגון שן ואחד שדמיו יקרים כגון עין והיה המחלקת איזה מהם חסרו תחלה שבו יצא לחירות וישתלם בדמי האחר ובאו עדים שסמא את עינו והפיל את שנו והרי שאין מחייבין את האדון אלא בדמי השן והוזמו ונמצא הדבר בהפך משלמין דמי עין לעבד ומחסרין מתוך דמיו דמי השן העידו שהפיל את שנו וסמא את עינו ונמצאו זוממין ונמצא הדבר בהפך משלמין דמי עין לרבו ומנכין לו מתוכו דמי שן:
15 במקום אחר התבאר שכל עבד שיצא לחירות ולא הגיע עדיין גט שחרור לידו וחבל בו אחד אין העבד גובה דמי חבלו ממנו מפני שלא נגמר שחרורו והאדון אינו יכול להוציא מפני שלא נשאר בו עליו כלום מעתה המפיל שן עבדו ואחר כך סמא את עינו יוצא בשנו ואינו נותן לו דמי עינו אלא שאם תפש אין מוציאין אותה מידו:
16 מתוך דבר זה אתה למד שכל שהעידו בדבר שאינו נגבה על פיהם אלא שאם תפש האחר אין מוציאין מידו הרי הוא נדון בדין עדים זוממין כאלו העידו בדבר שהוא נגבה על פיהם: