1כל התשלומין שהם לאשה אם מתה נזקיה ליורשיה ולא לבעל בין שגבו קרקע בנזקיה בין שגבו מעות ולא סוף דבר בגרושה אלא אף במתה כשהיא יושבת תחת בעלה שהכל לענין זה ראוי הוא:2הבכור אינו נוטל פי שנים בראוי כבמוחזק ומלוה ראויה היא אפילו היה בה שטר ואפילו גבו קרקע שהיה לנו לומר שהוא כמוחזק למפרע וכל שכן אם גבו מעות שכל זה ראוי הוא וכן אינו נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים שבח שיש בו שנוי לאחר מיתת אביהם שכל אלו ראוי הוא אצל הבכור כמו שיתבאר במקומו:3שור מועד שהמית את העבד שלא בכונה אע"פ שאינו נסקל חייב בקנס וכן בבן חורין משלם את הכופר ומה שאמרו בכאן כל שאין השור בסקילה אין הבעלים משלמין כופר אין הלכה כן ולמטה יתבאר שדבר זה חלוק לארבעה חלוקות והוא שיש חייב במיתה ובכופר והוא מועד בכונה ויש פטור ממיתה וכופר והוא תם שלא בכונה וכן יש פטור מן המיתה וחייב בכופר והוא מועד שלא בכונה ויש חייב במיתה ופטור מן הכופר והוא תם בכונה ודין קנס של עבד כדין הכופר:4גדולי המחברים כתבו מדרך סברא שאע"פ שהתם שהמית שלא בכונה פטור מן המיתה ומן הכופר אם המית עבד או שפחה משלם דמי חצי העבד מגופו כמי שהמית שורו או חמורו של חברו:5המית שורי המועד את פלוני כבר בארנו למעלה שמשלם כופר על פי עצמו ובלבד שהועד בבית דין ובעדים ואין צריך לומר אם באו עדים ואמרו הרג אלא שאין אנו יודעים אם הוא תם או מועד ואמרו בעליו מועד הוא שמשלם את הכופר המית שורי את שורו של פלוני אם מועד הוא משלם על פי עצמו ואם תם הוא אינו משלם על פי עצמו המית שורי המועד את עבדו של פלוני אינו משלם על פי עצמו שהרי קנס הוא:6באו עדים ואמרו שהרג את העבד אבל אינם יודעים אם תם הוא אם מועד ואמר הוא מועד הוא אינו משלם שאף זו הודאת עצמו היא:7לענין חיוב דמים אם אמר הזיק שורי המועד את פלוני או שורו של פלוני או עבדו של פלוני בכלן במועד משלם על פי עצמו ולענין פירוש הרבה מפרשים כן מה שאמרו בכאן מאי לאו כופר לא דמים כלומר במקום שיש היזק ואין מיתה ובא ללמדנו שהמועד שלא בכונה חייב בנזקי אדם כמו שיתבאר למטה ואע"פ שאמרו המית לפעמים הלשון מזכיר היזק בלשון מיתה ומה שטרחו בסוגיא לומר שבעבד אינו משלם אף דמים על פי עצמו אין הלכה כן ושמא תאמר מ"מ היאך עלה בדעתו לומר כן והיאך מצינו ממון שלא ישתלם על פי עצמו שמא היה מפקפק בה מהיקש האמור למטה נגיחה לתם נגיחה למועד ומ"מ התם אינו משלם על פי עצמו כמו שהתבאר ולא עוד אלא שהתם בלא כונה מיהא פטור בנזקי אדם לדעתנו כמו שיתבאר למטה:8ורוב מפרשים פירשו בדמים אף במת וטורחים לפרש מה בין כופר לדמים מהם שפירשו שהכפר כערך הקצוב בתורה ודמים כשומא שבשוק וזו לא מצינו ומהם שפירשו שהכפר כפרה ואם מת אין היורשים משלמין והדמים ממון ומשלמין ומהם שאמרו שהכפר אם אין לו ממון חייב בדיני שמים ומממון פטור אף מדיני שמים וכן הרבה דרכים שכתבום בחבוריהם אלא שהדברים זרים שלא מצינו דמים במקום שראוי לכופר ופירוש זה שכתבנו עיקר וכבר האריכו בו חכמי הראשונים בחבוריהם והביאו ראיה ממה שאמרו בפרק ראשון ט"ו ב' בשמועת פלגא נזקא המית שורי את פלוני וכו' מאי לאו בתם ואלו תם המית שורי מאי משלם אלא בדמים ומ"מ שאר מפרשים פרשוה לשם לדעת ר' יוסי הגלילי שהתם חייב בחצי כופר אלא שפירוש זה שכתבנו בענין דמים אי אפשר להמשיכו יפה על לשון הסוגיא ועיקר הדברים כרוב מפרשים שסוגיא זו היתה טורחת לומר שיהא חיוב דמים במקום שהיה כופר ראוי ונפקע משם שמ"מ מתורת היזק פורע דמיו ושאל על אשו שלא בכונה לדעת האומר אשו משום ממונו הואיל ואין כאן מיתה אם ישלם דמים אחר שבכונה לא ישלם כופר:9ומ"מ לענין פסק אין דמים לעולם במקום הראוי לכופר ובמקום שיש דין מיתה על העבד על הדרך שבארנו וענין גדי כפות וסמוך והצית בגופו של עבד כבר התבאר ואשו שהמית בין בכונה בין שלא בכונה אין בו חיוב דמים כמו שהתבאר:
