1מ"מ ראוי לתלמידי חכמים ולאנשי מעשה לשלם כל נזק הבא מחמת דבורם ולעשות עם שאר בני אדם לפנים משורת הדין אמרו חכמים והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה והודעת להם זו בית חייהם ר"ל תלמוד תורה את הדרך זו גמילות חסדים ילכו זו בקור חולים בה זו קבורה את המעשה זה הדין אשר יעשון זה לפנים משורת הדין:2מי שדן את הדין וזכה את החייב וחייב את הזכאי טמא את הטהור וטהר את הטמא אם קבלוהו עליהם פטור ואם לא קבלוהו עליהם אם מומחה הוא פטור מלשלם אלא אם כן נשא ונתן ביד כגון שהיה משכון למלוה ונטלו והחזירו ואם בטמא שנטל שרץ והגיעו לשם לטמאו טומאה ודאי שלא לפקפק בדבריו ובמסכת סנהדרין יתבאר:3המסכך גפנו על תבואתו של עצמו הרי זה קדש ונאסרו שניהם סכך גפנו על תבואתו של חברו נתקדשה גפנו ולא נתקדשה התבואה שאין אדם מקדש דבר שאינו שלו סכך גפן חברו על תבואתו נתקדשה תבואתו ולא נתקדשה הגפן סכך גפן חברו על תבואת חברו לא נתקדשה אחת מהן וכבר אמרו מפני זה שהזורע כרמו בשביעית לא קדש:
