ריטב"א על עירובין נ״ח

1 גמרא. של מגג. מין גמי הוא וקושרין בו את הכרה מפני שאינו מקבל טומאה ואע״פ ששאר חבלים אינם מקבלים טומאה היו מחזרין אחר דבר שמינו אינו מקבל טומאה וכאות׳ שאמרו שכל מעשים בכלי אבנים ובכלי גללים. מדקתני חוזר למדתו מכלל שאם אינו יכול להבליעו שם הולך למקו׳ שיוכל להבליעו ואח״כ צופה כנגד מדתו וחוזר למקומו הראשון. וא״ת ולמה לו לטרוח שיהא צופה לחזור למדתו ימדוד מתחלתו עד סופו מאותו הצד שהו׳ יכול להבליעו תירץ הראב״ד מפני שהוא צריך למדוד לכל רוח של עיר שתי מדידות מדידה לכל קרן וקרן של עיר כדי שיצא לו התחום מכוון כנגד העיר שהרי אין נותנין תחומין לעיר אלא כנגד העיר אם ארוכה אם קצרה וכדתניא בברייתא דלעיל ארוכ׳ כמות שהיא ואין פותתין משמנ׳ מדידות לתחומי העיר מלבד מלוי הקרנו׳ עכ״ל. וא״ת כיון דסוף סוף אין שפוע מדרונו עולה לו לחשבון כלל למה הוא הולך למדוד למקום אחר וצריך לטרוח ליהיות צופה לכוין לחזור למדתו יבלענו בכאן ונימק דכל שיש לו שום מקום להבליעו כנגד התחום שיכול להבליעו גם במקומו. ויש שתרצו דלהבליעו בלא מדידה א״א ואם בא למדוד בחבל של חמשים בכאן הרי אין כאן הבלעה דאנן בעי׳ שיבליענו במדה א׳ ולמדוד בחבל יותר מחמשי׳ א״א כדי שלא יבא אדם לקצר התחומין ואחרי׳ תירצו שאלו היה מבליעו בכאן היו הרואים סבורי׳ דכל גיא וכל הר מבליעין במקום אחר וסבור שאע״פ שהגיא רחב יותר מחמשים כנגד כל תחומו שהוא יכול להבליעו:

2 תנינא להא כו׳. אם היה גיא מעוקם כו׳ פרש״י ז״ל בלשון אחר אם היה גיא משופע ונוח להלוך הרי הוא חשוב קצת ואע״פ שיכול להבליעו בחמשים אינו מבליעו אלא מקדר ועולה. ולפי פי׳ זה הא דאמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יותר כנגדו היינו שאינו משופע ונוח להלוך והיינו גיא מעוקם דקתני. ומאי לא שנו דקאמר. ועוד דהיכי קאמר חבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה דהא קתני רישא שמבליעו אלא דלהאי פירושא מימרא דשמואל אהבלעה דרישא קאי דלא שנו שמבליעו כשיכול להבליעו אלא בשאין חוט המשקולת יורד כנגדו. אבל חוט המשקול׳ יורד כנגדו מודדו מדיד׳ יפה ואם הוא מעקם ומשופע יותר מכדי שאין חוט המשקול׳ יורד עדיף טפי ומקדר ועולה ומקדר ויורד ועכ״ז אין פי׳ זה נכון דהאי בתוס׳ קתני הם היא גיא מעוקם שאינו יכול להבליעו. ומשמע שהעקו׳ גורם לו שאינו יכול להבליעו גם לשון מעוקם לא דייק שפיר להאי פירושא ולפי׳ חזר רש״י ז״ל ופי׳ לשון אחר דכלפי דקתני רישא שאם אינו יכול להבליעו ויכול להבליעו במקו׳ אחר כנגד העיר שהולך ומבליעו שם סדר קתני שאם הגיא הזה מעוקם כמין גם למערב ולצפון או למערב ולדרום וכיוצא בו כגון זה והוא מודד כלפי מערב ואינו יכול להבליעו לרוח דרום או לרוח צפון שכנגד העיר שאינו הולך להבליעו שם אלא הרי הוא נדון שאינו יכול להבליעו ומקדר ועולה מקדר ויורד. וטעמ׳ דמילתא דכיון שהוא רחב בכל הרוח שמודד יבאו לומר כי במקומו הבליעוהו ושיכולין להבליע כל הר וכל גיא אע״פ שרחבים הרבה ולא רמי אנפשייהו ה״ק ברוח השני ואע״פ שראוהו מודד שם ואמרו כי תחומי אותו רוח הוא מודד ובא. הגיע לכתל אין אומרים יקוב את הכותל פי׳ כדי לידע סוף ושיעור רחבו אלא אמדו והולך לו וכגון שהכותל גבוה שאין מטריחין אותו לעלות לראשו למדוד רחב הכתל:

3 ג״ה שלנו והא אנן תנן מבליעו. פי׳ דהא תנן הגיעו לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו והכא נמי כיון שאין הכותל יוצא מכנגד התחו׳ ילך שם ויבליענו ויחזור למדתו ולמ׳ יקל להוציאו באומד דעלמא. ופרקי׳ דהתם דניחא תשמישתיה הכא לא ניחא תשמישתיה פרש״י ז״ל מתני׳ בכתל משופע דחזי להולך וכיון דכן אם יכול להבליעו מבליעו ואם לאו מקדרו שאין להקל בו יותר אבל הכא כשהו׳ זקוף ולא ניחא תשמישתיה ואין גבהו ושפועו עולין למדת התחום כלל וכיון דכן נקל בו לכוון מדתו באומד בעלמא וכן פי׳ בתו׳. ויש שפירשו משנתינו בדניחא תשמישתיה קצת ויכול לעמוד על גביו ולראות היכן הוא יכול לחזור למדתו ולפי׳ הולך הוא למקום שהכתל כלה ומודדו שם וצופה וחוזר למדתו אבל הכא בדלא ניחא תשמישתיה שהוא זקוף כ״כ דלא ניחא תשמישתיה אלא בקושי ונפי׳ לא הטריחוהו לעלות ולראות להיכן הוא חוזר וכיון דסוף סוף באומד הוא חוזר למדתו מעתה נוציא את הכל באומד: ויש ספרים דגרסי והיא גרסת רי״ף ז״ל והא תניא מודדו מדידה יפה ופרקי׳ התם דניחא תשמישתיה כו׳ ונסחא זו מגומגמת מאד דלמקש׳ גופיה היכי לא מקשי מהא בריית׳ אמתני׳ דקתני מבליעו ועוד כי תריצנא למתנייתא דהא בדניחא תשמישתיה והא בדלא ניחא מתני׳ ומתנייתא היכי מתרצי. ויש לדחוק דכי פרכי׳ והתניא מודדו מדיד׳ יפה קושין בין אמתניית׳ דקתני אומדו בין אמתני׳ דקתני ומבליעו ופריק דמתנייתא דקתני מודדו מדידה יפה בקרקע חלקה בכתל משופע יפה דניחא ליה תשמישתיה שמתלקט עשרה מתוך חמש או מתוך שש דחשיב כקרקע חלקה וכסברא דרבא ודרב הונא בר נתן לקמן בשמעתין ואידך בדלא ניח׳ תשמישתיה ומתני׳ בדניחא ולא ניחא הילכך מבליעו או מקדרו ומתנייתא בדלא ניחא כלל ולפי׳ אמרו ועכ״ז השטה באה בדוחק וגרס׳ רש״י ז״ל הוא הנכונה:

4 אמר רב יהוד׳ אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקול׳ יורד כנגדו אבל אם חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדיד׳ יפה כן ג״ה והיא גרש״י ז״ל: פרש״י דקאי אמתנייתא דקתני ואם היא גיא מעוקם מקדר ועולה מקדר ויורד לא שנו שהוא מקדר כשאין יכול להבליעו כנגד העיר אלא כשהוא משופע קצת בענין שאם תתן בראשו חוט המשקולת משופע ויורד ואינו יורד ביושר דכיון דכן ניחא תשמישים קצת וחזי להלוך וכיון שאינו יכול להבליעו ראוי הוא לקדרו אבל אם הוא כענין כותל זקוף דלא ניחא תשמישתיה כי החוט המשקולת יורד כנגדו מודדו בקרקעו של גיא לבד ואינו מודד מדרונו כלל ואפילו בקדור ואע״ג דמדידה יפה דקאמר רבא ורב הונא בריה דרב נתן לקמן ר״ל שמודד כל המדרון מדידה גמורה לשון אחר שנא׳ לשני פנים הוא ומ״מ מדידה יפה הוא כאן וכאן מפני שאינו מקדר ואינו מבליע ואינו אומר אלא כי מה שהוא מודד מודדו מדידה יפה בקרקע חלקה אלא דהכא קאמר שמודד קרקעיתו של גיא ולקמן קא אמרי שמודד המדרון מדיד׳ יפה ובעיקר דינא לא פליגי אינהו בהא דשמואל דא״כ הוה מדכרי ליה בש״ס אלא ודאי בההיא שהמדרון נוח לגמרי שמתלקט עשרה מתוך חמש ראוי הוא למדוד אותו לגמרי ושלא להבליעו ולא לקדרו והכא ה״ק לא שנו שמקדרו אלא כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו והוא מדרון גמור אינו מודד אותו מדרון והוא נוח קצת ומיהו אינו מתלקט אלא עד עשרה מתוך ד׳ או פחות מכן אבל כל שהחוט יורד כנגדו והוא מדרון גמור אינו מודד אותו מדרון כלל אלא מודד קרקעיתו של גיא וכדאמרן:

5 הדר אמרי׳ כמה עומקו של גיא ופרש״י ז״ל כמה עומקו של גיא דקתני שהוא מבליעו כשאין ברחבו חמשים. אמר רב יוסף אלפי׳ פי׳ כי מהלך עמקו של גיא משפתו אל שפתו בין כתליו וקרקעיתו אלפים אמה כשיעור תחום שבת דכיון שאין הבלעתו יתירה על עיקר תחומו של שבת מבליעו ומבטלו אבל יותר מאלפים אין מבליעו שלא יהא הטפל יתר על העיקר. ואותבי׳ ליה מדתניא שאם היה עמקו מאה מבליעו אבל יותר מכן אינו מבליעו דכיון ששיעורו יותר מארך חצר המשכן אין ראוי להבליעו:

6 ופרקי׳ דרב יוסף דאמר כאחרים. אחד אמר רב יוסף אפילו יותר מאלפים פי׳ והוא דהוי פחות מד׳ אלפים וכן כתב הרמב״ם ז״ל: ולמדה מעיר העשויה כקשת דרב הונא ואע״פ שיש לחלק ביניהם הכין מסתבר. ופרכי׳ רב יוסף דאמר כמאן לא כרבנן ולא כאחרים. ופרקי׳ דהתם דפליגי רבנן ואחרים בשאין חוט המשקולת יורד כנגדו דחזי להלוך קצת וכיון שכן אין להבליעו אלא או בשיעורא דרבנן או בשיעורא דאחרים אבל הא דרב יוסף בשחוט המשקולת יורד כנגדו דלא ניחא תשמישתיה וכיון שכן ראוי להבליעו אפילו ביותר מאלפים ואית א״כ הא דרב יוסף פליגא דשמואל דאלו שמואל אמר לעיל כל שחוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה. ורב יוסף קאמר שהוא מבליעו י״ל דהא לא קשיא דההיא דשמואל בגיא מעוקם שאינו יכול להבליעו שהוא רחב משפתו לשפתו יותר מחמשים וכיון דלא אפשר לדון בו הבלעה ולמדידה הוא צריך מודד קרקעותו ודיו אבל רב יוסף איירי בשאי אפשר להבליעו שמבליעו אפילו ביותר מאלפים וא״ת והלא בין שמואל בין רב יוסף אמתנייתא קיימי אלא דמר מפרש דין קדור דקתני ומר מפרש דין הבלעה דקתני והיכי אוקמה שמואל בשאין חוט המשקולת יורד כנגדו ואוקמה רב יוסף בשחוט המשקולת יורד כנגדו וכי תימא דרב יוסף ושמואל פליגי הוה לן בש״ס למימר הכין וי״ל דרב יוסף לא אמתנייתא קאי אלא על דין הבלעה כמה שיעור הגדול שבעמקו של גיא שאפשר להבליעו יותר מאלפים אלא מתנייתא היא מיירי בשאין חוט המשקולת יורד כנגדו ודינה בהבלעה בפלוגתא דרבנן ואחרים ורב יוסף היא גופה בעי לפרושי שיש לנו שיעור גדול בהבלעה יותר ממאי דקתני מתנייתא בפלוגתא דאחרים ורבנן דאינהו פליגו בדין הבלעה דמתנייתא דלעיל דמיירי בשאין חוט המשקולת יורד כנגדו כדאוקמנה שמואל אבל כל שחוט המשקול׳ יורד כנגדו מבליעין בו אע״פ שיש בעמקו אפילו יותר מאלפים כך יש לפר׳ לפי שטה זו לפי גרסת הספרים שלנו ולפי שטת רש״י ז״ל שפי׳ מימרא דשמואל על גיא מעוקם שמקדרון ומימרא דרב יוסף על גיא שמבליעין אבל ר״ת ז״ל לא ניחא ליה בהאי שטתא חדא דמודדו מדידה יפה דאמר שמוחל מדידה גמורה משמע כאידך דרבא ורב הונא בריה דרב נתן ועוד דכיון דבסמיך במימרא דשמואל שיילינן כמה עמקו של גיא לא משמע דשמואל מיירי במקדרין ורב יוסף איירי במבליעין ולפי׳ פר״ת ז״ל דה״ק שמואל לא שנו דסגי בקדור כשאינו יכול להבליעו או בהבלעה בשיכול להבליעו אלא בשאין החוט יורד כנגדו שיש אבנים ומכשולות במדרון שמעכבין החוט מלירד בשפוע עד כנגדו דאזלא ניח׳ תשמישתיה ולהכי סגי בקדור והבלעה אבל בשחוט המשקולת יורד כנגדו שאין בשפוע מכשילות וניחא תשמיש׳ ומדרבנן חשוב בעי מדודה גמורה וכמה עמקו של גיא ומבליעו ביכול ומקדרו בשאינו יכול להבליעו אמר רב יוסף אלפים מאלו יותר מאלפים בעי מדידה גמורה ופרכי׳ ליה מדתניא ושיעורו עד מאה ואם לאו אינו מבליעו אלא מודדו מדידה יפה ואוקמה כאחרים:

7 א״ד אמר רב יוסף אפילו ביותר מאלפים ופרכינן דאמר כמאן דאלו לרבנן ולאחרים כל שהוא יותר ממאה ולרבנן ביותר מאלפי׳ ולאחרים מדידה גמורה בעי ופרקינן דהתם בשאין חוט המשקולת כו׳. פי׳ דהתם במילתיה דרב יוסף דמקל טפי מיירי בשאין חוט המשקול׳ יורד כנגדו שיש שם מכשולו׳ ולא ניחא תשמישתיה וכדאוקמה שמואל למתנית׳ דלעיל והכא בפלוגתא דאחרים ורבנן בשחוט המשקולת דניחא תשמישתיה ולפי׳ החמירו בו והיינו דרב יהודה אמר שמואל דאמר דכשחוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה ומיירי ביותר ממאה לרבנן וביותר מאלפי׳ לאחרים גרש״י ז״ל וכי אין חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה ופי׳ הוא ז״ל כמה יתרחק ראש החוט היורד למטה מראש החוט שלמעלה בשאינו יורד כנגדו דחשבי׳ ליה דניחא תשמישתיה:

8 אמר אביי ד׳ אמות פי׳. דכיון שמתרחק מכנגדו ד׳ אמות למטה בקרקעיתו לא חשיב מדרון. ולא מחוור דהא ודאי אם הגיא הוא עמוק קצת אע״פ שמתרחק החוט למט׳ ד׳ אמות אפשר שיהא מדרון גמור דלא ניחא תשמישים. ור״ת ז״ל מפרש לפי שטתו כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו. מפני שמוצא אבנים ומכשולות עד כמה ימשך דסגי ליה בקדור והבלעה עד ד׳ אמות אבל אם נמשך יותר מד׳ אמות גם כי יש מכשולות המעכבין לא סגי בקידור והבלעה מודד מדידה גמורה כיון שהולך בלא מכשול יותר מד׳ אמות ויש ספרים שגורסין וכי חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה ופירשוה לפי שטת רש״י ז״ל כמה יהא יורד כנגדו משפתו ולמטה שהוא חשוב כתל זקוף ולא ניתא תשמישתיה עד ד׳ אמות שאם הוא יורד כנגדו ועד ד׳ אמות הרי הוא חשוב כמדרון דלא חזי להלוך ואע״פ שמד׳ אמות ולמטה הוא משופע עד קרקעתו. דכיון דבראשו הוא זקוף ד׳ אמו׳ אין דרך לקפץ ד׳ אמו׳ כדי להלך אחרי כן במדרונות בשפוע וזה הפי׳ נכון לפי גרסא זו והיא הנכונה:

9 הגיע להר מבליעו אמר רבא כו׳. ויש נסחאות דגרסא בהדיא והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע ואפי׳ לנסחי דידן דלא גרסי הכי הלכתא כרב נתן דהלכתא כדברי המקל בעירוב ואפילו במחלוקת האמוראין לפי דעת הגאונים ז״ל: