ריטב"א על עירובין כ״ה

1 קרפף שהוא יותר מבי׳ סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו באילנו׳ לא הוי מיעוט׳. פי׳ כל אילן במשמע ואפילו הוא גבו׳ עשרה ורחב ד׳ דהוי רשות היחיד דהא לאו בחלוק רשויות תליא מילתא דעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ד׳ רשות בפני עצמו דמקום פטור הוא ואפ״ה לא ממעיט אלא משום דאילנות תשמיש דקרפף הם הרי הם נחשבין ממנו נמדדין עמו אבל עמוד שאינו תשמיש קרפף כשהו׳ חשוב באנפי נפשיה קאי ולא בטיל ודווקא עמוד אבל בור לא ממעט בקרפף ואפי׳ הוא עמוק עשרה ורחב ד׳ דמשתמשי הוא כאילנות ונמדד עמו והיינו דלא נקט הכא עמוד או בור כדנקיט בכל דוכתא גוב׳ ועומק כההי׳ דאמרינן שפת בתל גבוה עשר׳ וכן בוקע עומק עשרה ורבים כזה:

2 הרחיק מן הכותל ד׳ טפחים ועשה מחיצה. פי׳ קרפף שהוא יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא לעשות בתוכו מחיצ׳ אחת לשם דירה. אם הרחיקה מן הכותל הראשון ארבעה טפחים הועיל לדברי הכל וחשיבא כאלו הוקפה כולה מתחלתה לשם דירה ומסתברא בשיהא כותל גבוה עשרה טפחים ושיהא משוך כל הכותל הראשון שהיה באותו הצד שסמכו לזה בין מרובה בין מועט: פחות מג׳: פי׳ שהיה זה הכותל בתוך ג׳ טפחים לראשון לא הועיל כלום דהא כלבוד דמי ודווקא כשנשאר בו עדיין יותר מבית סאתים דאם לא כן לא גרע זה הכותל החדש מהיכ׳ דטחו לכותל הראשון בטיט דאמרי׳ לקמן שאם יכול להטיח לעמוד בפני עצמו דהוי מיעוט. משלשה ועד ארבעה: פי׳ ועד ארבעה ולא עד בכלל: רבא א׳ אינו מועיל דכיון דלית בה מקום ד׳ לא חשיב. פי׳ ואע״ג דנפקא ליה מתור׳ לבוד ואפילו לאותה שעה שכתבנו בפ״ק גבי מחיצות כלאי׳ בברייתא דג׳ מדות שנרא׳ ממנה דרבא סובר אליבא דרבנן דכל שיש במחיצה ג׳ טפחים דכיון דנפקא ליה מתורת לבוד חשיבא להתיר לזרוע כנגדה. ואע״פ שהפרוץ מרוב׳ על העומד. ולית ליה דאביי דבעי התם לרבנן שיהא בה ד׳ טפחים דחשיבא לה. לא קשיא על הא דהכא שאין כל העניינים שוים דהתם לגבי כלאים דתלי מילתא בערבוביא הקילו לעשו׳ דבר חשוב כל שיצא מתור׳ לבוד אבל הכא לקרפף שכבר נאסר להוציאו מחזקתו ע״י מחיצ׳ קס״ד בהאי לישנ׳ דבעי׳ הרחקת שיעור דחשיב שתהא כמופלגת לגמרי מן הראשון:

3 רבה בר שימי מתני לה לקולא. פי׳ דכל היכא דאיכ׳ ג׳ טפחים שלמים דהרחקה דכ״ע מועיל בו וכי פליגי בפחות מג׳ דאפי׳ בפחו׳ מג׳ אמר רבה דהועיל ופירשה רש״י ז״ל דקאי אפי׳ אההיא דעמוד שאפי׳ בעומד פחות מג׳ אמר רבה דהוי מיעוט דלגבי מיעוט בכל דהו סגי לן כיון שאינו מן הדברים העשויין לתשמישו של קרפף ומורי הרב נר״ו אומר דבעמוד כולי עלמא אית להו כלישנא קמא והכא על הרחוק מן הכותל ועשה כותל חדש קאי דסבר רבה דכל שעשה בו שום מחיצה שלימה לשם דירה בהכי סגי ליה ונראין דברי הראב״ד ז״ל שפסק כלישנא קמא דהוא לישנא דתלמודא ותו דרב המנונא ורב ששת הכין סבירא להו וקי״ל כרבא דהוא בתראה דבעי׳ הרחקת ד׳ טפחים דמימרא דרב המנונא דהרחיק מן הכותל ד׳ טפחים הכי ריהט׳:

4 טחו בטוטפי׳ קרפף יותר מבית סאתי׳ שהוקף שלא לשם דירה וטחו לאחד מכותליו בטיט לשם דירה וע״י הטיח הזה נתמעט אויר הקרפף והם כבית סאתים או בפחות אם טיחה זו חשוב׳ שיכולה לעמוד בפני הכתלים הוי מיעוט לדברי הכל: אינו יכול לעמוד בפני עצמו רבה אמר הועיל ורבא אמר אינו הועיל כך הגרסא בכל הספרי׳ ופירושו שהועיל למעט השיעור אם נתמעט ע״י הטיח אבל לכ״ע לא הועיל לחשבו מוקף לדירה אם עדיין נשאר בו יותר מבית סאתים ואפי׳ ללישנא דרבה בר שימי דמתני לה לקולא ושרי רחב בפחות מג׳ טפחים התם הוא מפני שנעשה כותל חדש בפני עצמו וזה ברור. והועיל ולא הועיל האמור כאן אינו כעין האמור למעלה ואגב אשגרות לישן דלעי נקטוה הכא. ורש״י ז״ל מוחק וגורס כאן רבה אמר הוי מיעוט ורבא אמר לא הוי מיעוט ואין צריך למחוק:

5 הרחיק מן הכותל ד׳ טפחים ועשה מחיצה. פי׳ כגון שהיה הקרפף הזה עמוק והקרקע לכל סביביו גבוה עשרה טפחים והרחיק מן הכותל בתוך העומק ד׳ טפחים ועשו כותל אחד חדש לשם דירה להכשירו אפילו ביותר מבית סאתים דברי הכל הועיל אבל אם הרחיקו פחות מג׳ או שעש׳ מחיצה על שפת התל ממש גבוה עשרה טפחים פליגי בה רב אחא ורב המנונא כדמפרש ואזיל ומדלא נקט הבא פחות מג׳ לא הועיל כדאמרי׳ לעיל שמעי׳ דהכא מאן דמכשר אפילו בפחות מכשר דכיון שהראשון הוא כותל העשוי מאליו סגי ליה בכותל רחוק כל דהו וכשם שהוא מכשיר מחיצה ע״ג מחיצה. ומיהו ודאי מאן דאמר לא הועיל אפילו מג׳ ועד פחות מד׳ טפחים קאמר דלא הועיל דהא לא קאמר תלמודא שהועיל לדברי הכל אלא כשהרחיק מן התל ד׳ טפחים שלמים אלמא כל שהוא פחות מד׳ טפחים פלוגת׳ הוא:

6 עשה מחיצה על גבי מחיצה. אמר רב חסדא בשבת מועיל. נראין דברים שלא הקיל רב חסדא אלא זה דעשה על שפת התל כדאמרינן לעיל שאע״פ שאינו עושה היכר ליושבים בתוך הנקע עושה הוא היכר ליושבים על התל שלא היו עומדים קודם לכן בתוך מחיצו׳ וכן פי׳ מורי הרב: והלכתא כמאן דאמר אינו מועיל וכדאמרי׳ לעיל בהדיא דרחבה אין מחיצה על גבי מחיצה: ומיהו כל שלא היתה המחיצה הראשונה גבוה עשרה והשלים בה כל שהו להשלימה לעשרה לשם דיר׳ הרי זה היקף גמור לשם דירה ואפי׳ באחת מן המחיצות בלבד: גרסת הספרים אמר רב חסדא מודה רב ששת שאם עשה מחיצ׳ על שפת התל מועיל פי׳ שאם היה הקרפף גבוה כולו ומחיצות שלו חריץ עמוק עשרה טפחים סביביו ועשה הוא למעלה מחיצה גבוה עשרה טפחים סביביו שהועיל לדרים בתוכו גובה הואיל ובאויר מחיצות הוא דרפי׳ שכבר עשה היכירא לדור בתוך מחיצות ונראין דברים דאפי׳ במחיצה אחת סגי. ורש״י ז״ל כתב דלא גרסינן על שפת התל אלא ה״ג שאם עשה מחיצה על התל משמע דקשיא ליה עובדא דרחבה דפוס נהרא שהיו רוצין לעשות מחיצה על שפת הגודא ואמרו אין מחיצה על גבי מחיצה ולא ידענו מה הועיל רבי׳ ז״ל בגרסתו דהא כי גרסינן נמי שעשה אותו על התל ה״ד דאי כשהרחיקו משפת התל ד׳ טפחים או ג׳ כמאן דאמר הכי לעיל פשיטא מאי מודה ואם לא הרחיק היינו על שפת התל ושמא נאמר דרב חסדא ורב ששת סוברי׳ כלישנ׳ דרבה בר שימי דמתני לעיל לקולא שאפילו בפחות מג׳ הועיל והיינו רבותי׳ ועם כל זה אין לנו למחוק גרסת הספרים דההיא דאביי ורבא דלעיל כבר פירשנוה לעיל במקומה: האי מאן דשרא לפתא כו׳: להכי נקט לפתא מפני שדרכו לצמוח כפילי הנגרעא וגם שהוא צומח מהר׳ וניכר שבחו: ואפילו הכי לא קני ביה דבעי׳ שיחזיק בענין שיעשה תועלת לקרקע כשמחזיק בו לקנותו ממש:

7 קרפף בית שלש. פירוש בת ג׳ סאין מצומצמין שלא הוקף לדירה וקירונו בית סאה לשם דירה והנשאר הוא בית סאתים רבה אמר אויר קירויו. פי׳ עדיין המקירה חשוב מן המנין לדונו כיותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כי הקירוי אינו מועיל לעשותו מוקף לדירה דבמחיצות הדבר תלוי. ר׳ זירא אמר אין אויר קירוי מתירו פי׳ שאין מודדין אלא כשאין מקורה בפני עצמו והרי אין בו אלא בית סאתים וטעמא משו׳ דסבר דאמרי׳ פי תקרה יורד וסות׳ כדמפרש ואזיל: ואמרי׳ לימא רבא ורבי זירא בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי: פי׳ דאיפליגו נמי אי אמרינן בהא פי תקרה יורד וסות׳:

8 דאיתמר אכסדרה בבקעה. פרש״י ז״ל שאין לה שום מחיצה אלא שנעץ ד׳ קונדיסין והטיל קירה בין קונדס לקונדס ועשה עליה קרוי והיינו דנקט אכסדרה בבקעה כלומר שהיא פרוצה מכל צד רב סבר פי תקרה יורד וסותם פי׳ מד׳ רוחותיה ושמואל סובר דלא אמרינן פי׳ תקרה יורד וסותם מד׳ רוחותיה הא משתים ושלשה רוחות אמרי׳: ורבינו ז״ל גורס בפרק כל גגות אמרינן חצר שנפרצה בד׳ רוחותיה בהאי פלוגתא דרב ושמואל דאכסדרה כי לית לי׳ לשמואל בד׳ אבל בשלש אית ליה פי׳ דבג׳ מחיצות מודה שמואל דאמרינן פי תקרה יורד וסותם: ומהדרי׳ הכי אי דעביד כאכסדרא הכי נמי פי׳ רבי׳ ז״ל דאי דעביד קירוי דהכא כאכסדרה דהתם שגגו שוה דכ״ע אמרינן פי תקרה יורד וסותם בין מג׳ רוחות לשמואל בין מד׳ רוחות לרב כגון שהיה הקרוי באמצע קרפף ואינו סמוך לשום כותל: הב״ע דעביד כאורזילא כלומר שגגו משופע ומדרון ובגג מדרון לא שייך לומר פי תקרה יורד וסותם זו שיטת רבי׳ ז״ל: וק״ל דכיון דאמרינן לימא בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי משמע שזו כעין פלוגתא דרב ושמואל הוא ואמאי והא הכא מסתמא כשקרויו בית סאה אין צריך לומר פי תקרה יורד וסותם אלא מרוח אחד והא אמרת דבהא אפי׳ שמואל מודה ומהיכא משמע לן דמיירי בשקרויו הי׳ באמצע שאינו סמוך לשום כותל וי״ל מדנקט סתם וקירו בו בית סאה: א״כ דהשתא סבירא לן דשמואל אפי׳ במחיצה אחת קאמר ולא ידעי׳ סוגיא דפרק כל גגות דמודה שמואל בג׳ מחיצות וס״ד דהאי דנקט הכא אכסדרה בבקעה משום כח דהיתירא דרב: ור״ת ז״ל הקשה על פרש״י חדא דלשון אכסדרה לא משמע שהיא פרוצ׳ מכל צד אלא שהיא עומדת מג׳ רוחות או לכל הפחות משתי רוחות וכדאמרי׳ בפרק לא יחפור עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ועוד ללישנא דאורזילא לא אשכחן ליה בשום דוכתא כפי׳ זה ועוד דכי הוי הגג משופע התקרה עומדת היא ישרה מן הסת׳ ולמה אין אומרין בו פי תקר׳ יורד וסותם לכן פי׳ ר״ת ז״ל דהכ׳ כשהיא סתומה מג׳ רוחות או משתי רוחות הא בפרוצה מכל צד או מג׳ רוחות אפי׳ רב מודה דלא אמרי׳ פי תקרה יורד וסותם והא דנקט הכא אכסדרה בבקעה מפני שהיא פרוצה לרוח רביעית לגמרי שאין שום סתומה כנגדה באכסדרה שבחצר והשתא איפלגו אפי׳ ברוח אחת בלחוד סבר שמואל דלא אמרינן ביה פי תקרה יורד וסותם והתם בפ׳ כל גגות כך הגרסא בכל הספרים הישינים וכי לית ליה לשמואל בשלש בארבע אית ליה. וכן גורס בה ר״ח ז״ל וה״פ דכי לית ליה לשמואל כשאין שם אלא ג׳ מחיצות ורוח רביעית פרוצה כולה אבל אם מקצת רוח הוא סתום מודה הוא דאמרינן ביה פי תקרה יורד וסותם כיון שיש בו גפופי ואפי׳ יש שם פרצה ביותר מעשר. ומהדרי׳ אי דעביד כאכסדר׳ כלו׳ שזה הקירוי עשוי כאכסדרה מוקף מג׳ רוחות או שתי׳ הכי נמי דאמרינן ביה פי תקרה יורד וסותם אליבא דרב דהלכתא כוותיה ומודה ביה רבה כסברא דרב. דעביד כאורזילא כלומר שהוא פרוץ מכל צד או מג׳ רוחות שהקירוי עשוי ע״ג קונדיסין בלא שום מחיצה לשמור עליה משום הגנות ולשבת תחתיה לצל לפעמים וכדמתרגמינן כמלונה במקשה כארסילא במבוהתא. וכן פי׳ הראב״ד ז״ל:

9 אמר רבי זירא ומודינא בקרפף. פירוש של בי׳ סאתים שלא הוקף לדירה שנפרץ במלואו לחצר שהוא אסור: פי׳ דטעמא דשרי׳ לעיל היינו משום דפי תקר׳ יורד וסית׳ והכא ליכא פי תקרה וכיון שכן אויר החצר שנוסף עליו מיתרו לקרפף לעשותו קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדיר׳ שהוא אסור אבל החצר מותר מפני שיש לו גפופי כי החצר לא נפרץ במילואו. וגם אין שם פרצ׳ בייתר מעשר:

10 מתקיף לה רב יוסף וכי אויר המותר לו אוסרו. פי׳ דקס״ד שאסור הקרפף היה מפני שנפרץ במלואו לחצר שהוא אסור לו ולהכי נקט קרפף שנפרץ במלואו ולהכי אתקיף ליה דהא קרפף וחצר רשות אחת הם ומותרים זה עם זה מאחר שאין בו אלא בית סאתים וא״כ היאך הוא אוסרו. ועל זה השיב אביי לרב יוסף כמאן כר״ש כלומר כמאן את אומר דקרפף וחצר רשות אחת הם כר״ש דהלכתא כוותיה דאלו לרבנן שתי רשויות הם ואפי׳ הם של איש א׳ אסורין לרש״י ז״ל א״נ בשני בני אדם דווקא לתוספות. וכדכתיבנא לעיל. אפי׳ לר״ש יש טעם אחר לאסור זה הקרפף שנפרץ במלואו דהא איכא מקו׳ מחיצות שנוסף על הקרפף ונעשה בו יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה והיינו דא״ר זירא שאויר חצר מתרו כלומר מקום הכותל שנוסף עליו כשנפרץ לאויר החצר נוסף עליו ויתרו ועשאו יותר מבית סאתים ולפ׳ הקרפף אסור אבל החצר מותר מפני שיש בו גפופי ואין הפתח יותר מעשר דלא חשיבא פרצה. וא״ת הא הקרפף ג״כ נכשר בגפופי החצר למאן דסבר דנראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי. י״ל דהכא כשהיו נכנסין כותלי הקרפף בתוך חצר וא״נ כשכותלי החצר יתרין על ד׳ אמות: וי״מ דקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה לא משתרי לעולם כשהוא פרוץ במלואו בלחיין ולא בפסין ואפי׳ ברוח רביעית וכדאמ׳ רב כהנא קרפף בית סאתים שנפרץ במלואו לחצר כו׳:

11 חצר מאי טעמא מותרת דאיכא גפופי. פי׳ כמאן קאמר דחצר מותרת אי משום גפופי ושאין בו פרצה אלא בעשר והקרפף אסור אע״פ שאין בו אלא בית סאתים בלבד ומשום דקרפף וחצר שתי רשויות ונפרץ במלואו למקום האסור לו ואליבא דרבנן דאמרי׳ שתי רשויות הם: זימנין דמשכחת לה איפכא פי׳ דאי מהאי טעמא זימנין דהוי איפכא שהחצר נפרץ במלואו לקרפף ויש לקרפף גפופי ואין שם פרצה יותר מעשרי׳. קרפף מותר לגפופי. וחצר אסור שיפרץ במלואו לקרפף שהוא אסור לו אליבא דרבנן וכיון דמשכחת לה איפכא אמאי פסיק ונקיט שריותא בחצר ואסורא בקרפף לימא הכי קרפף בית סאתים הסמוך לחצר ונפרץ א׳ מהם במלואו לחבירו הוא אסור וחבירו מותר: ומדנקטה הכא בההיא שמעי׳ דהא כר״ש היא דסבר קרפף בי׳ סאתי׳ וחצר רשו׳ אחת וקרפף אסור מפני שנוסף באויר מחיצו׳ ונעשה יותר מב״ס והחצר מותר כי אע״פ שבייתור זה נפרץ למקום האסור לו ואפי׳ לר״ש מ״מ ע״י גפופין שלו אינו חשוב כפרוץ במילואו ונהי דאס׳ להוציא מזה לזה הוא עצמו עומד בהכשרו ושאין בו פרצה יותר מעשר וז״ל כיון שזה הכותל של קרפף הרביעי אין בארכו אלא עשר אמות בלבו כמו שאמרנו שאלו היה בו יותר היתה פרצת החצר ביותר מעשר והיה נאסר וכיון שכן על כרחינו קרפף זה שיש בו ב״ס יש בארכו יותר מכמה פי שנים לרחבו ואפילו קודם שנפרץ והיה בו ב״ס בלבד היאך היה נטל ליתר. וי״ל כי בצדדים האחרים היה רחב הרבה עד מאד אלא שנתקצר במיעוט סמוך לכותל הרביעי כגון זה:

12 ההא בוסתנא דהוה סמוך לגודא דאפדנא. פי׳ פרדס יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה שהיה סמוך לטרקלין שהוקף לדירה והכותל חוצץ בין שניהם וכשהי׳ הכותל קיים היה גם הפרדס מות׳ מחמ׳ אותו הכותל של האפדנ׳ שהוקף לדיר׳ דהא קי״ל לעיל דכל שיש בקרפף כותל א׳ שהוקף לדירה בהכי סגי ליה נפיל אשייתא דבי בני והכל ענין א׳ כי האפדנא היה א׳ מאפדני החצר ולפי׳ זה הכותל החוצץ נקרא כותל חיצון של אפדנ׳ לגבי החצר סבר רב ביבי בר אביי למסמך אגודי גוואי פי׳ היה רוצה להתיר הבוסתנא ע״י כותלי האפדנא הפנימיי׳ שהוקפו לדירה שנעשו עתה מחיצות גם לבוסתנא כי הבוסתנא נפרץ במלואו לאפדנא וטעה רב ביבי מפני שכשם שקודם לכן היתה הבוסתנ׳ כשר׳ בכותל אפדנא שנפל כך תהא עכשיו נשאר בכותלי האפדנא הפנימיי׳ דמ״ש: אמר ליה רב פפא משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי ממוליאתא: גווייאתא לגואי עבידן לבראי לא עבידן: פי׳ אין זה דומ׳ לכותל החיצון שנפל כי הכותל הראשון החצון שנפל נעשה בתחל׳ גם לצורך הבוסתנא להיות חוצץ בין שניהם וכיון שנעשה לדיר מפני צורך האפדנא הרי נעשה לדירה גם לבוסתנא אבל אלו הכתלים הפנימיים לא נעשו כלל לצורך הרחבה כי אחר שנעשה הכותל החיצון נעשו הכתלים הפנימיים וכיון שכן השתא דנפל כותל החוצץ ואין הפרדס נכשר בהם דה״ל כהוקף ולבסוף פתח שאיני מכשיר: ונראה דאליבא דרב פפא אף האפדנא נאסר עכשיו שהרי נפרץ גם הוא במילואו למקום האסו׳ לו דחצר וקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה שניהם אסורין זה עם זה ואפילו לר״ש כדכתיב לעיל. ומה שלא הזכיר התלמוד איסור האפדנא משום דהא פשי׳ בי שניה׳ נאסרי׳ ביחד: ומה שכתב רש״י ז״ל כדברי רב פפא גוייתא לבראיי לא עבידן ונהי דפרצה ליכא הקף לדירה ליכא י״ל שכך רצה לומר נהי דפרדס זה אינו נאסר מטעם פרצה שנפרץ לחצר דהא לחצר שהיה מותר לו נפרץ כי בעוד שהיה הכותל קיים היה הפרדס מוקף לדיר׳ והיו שניהם מותרים זה לזה אליבא דר״ש דהלכתא כוותי׳ מ״מ הרי הוא נאסר מפני שאין לו היקף לדירה ואז אוסרין זה לזה בפרצתן: אבל יש מרבותי׳ בעלי התוספות ז״ל שכתבו כי האפדנא לא נאס׳ בכאן שלא היו טורחין אלא בהכשר הפרדס והטעם מפני שהיתה שם קורה ופיה יורד וסות׳ להכשיר האפדנא אבל הפרדס שלא היקף לדירה דמחיצה גמור בעי׳ עוד י״מ שהטעם מפני שהקרפף נפרץ במלואו כי עדיין נשארו לו גפופי מכאן ומכאן כעין סוגיא דאמוראי לעיל: וזהו מה שכתב רש״י ז״ל ונהי דפרצה ליכא לאסור את החצר שהרי לא נפרץ במלואו ג״כ הפרצה ביותר מעשר היקף לדירה ליכא והרי הפרדס נאסר. וא״ת א״כ זה הכותל שנפל לא היה יותר מעשר כיון שאין פרצתו ביותר מעש׳ והיאך הוכשר בו הפרדס מפני שנעשה זה הכותל לדירה דהא משמע לעיל דלא מכשרי אלא כשיש בפרדס או בקרפף פרצה ביותר מעשר וחזר וגדרו בעשר. י״ל דהתם הוא במחיצה גמורה גדולה אבל כיון שזה היה כותל סמוך לפרדס וכולו הוקף לדיר׳ הרי הוא חשוב כמחיצ׳ של מאה להתיר כל הפרדס ונכון הוא זה. עי״ל כי מחיצוית הבוסתנ׳ היו גדולים ממחיצות האפדנא והאפדנא נפרצה במלואה בעשר אבל הבוסתנא גפופי היו לה שלא היו לדירה וזהו שאומר רש״י ז״ל: וההיא פרצה ליכא לאסור את הבוסתנא היקף לדירה ליכא כי בתחלה היה ניתר הבוסתנא במחיצת האפדנא שהיתה לשם דירה ואע״פ שלא הית׳ אלא בעשר כנ״ל: ויש שפירשו כי זה הפרדס שלא הוקף לדירה אסו׳ היה לעצמו קוד׳ שנפלה האשתייתא מפני שלא היקף לדירה כי לא היה סמוך לאפדנא ממש אלא רחבה שאחורי בתים מפסקת בין האפדנא והבוסתנא וכותל הרחב׳ מפסקת בין הרחבה והבוסתנ׳ נקרא אשייתא ברייתא דאפדנא וכשנפל הכותל הזה החוצץ בין הרחבה והבוסתנא נעשה הבוסתנא והרחבה א׳ והרי חוצץ בין האפדנא והבוסתנא כותל האפדנא שהיקף לדירה ולזה היה סובר רב ביבי להכשיר הבוסתנא בכותל זה ואע״פ שלא נעשה לשם הבוסתנ׳ הרי נוסף עליו עתה ונעש׳ לו כותל וע״ז אמר לו רב פפא שזה אינו כיון שבתחלתו לא נעש׳ לצורך הבוסתנא ה״ל כהוקף ולבסוף פתח שהוא אסור: ופ׳ זה אינו ג״כ נכון דא״כ למה אמר דסמיך האפדנא הא ודאי אי משו׳ דסמיך ממש או משו׳ דסמיך אהכשירא דידיה והכי ודאי ניח׳ טפי וכדאמרינן בעי למסמך אגודי ודאי וזה ברור והא דאמרי׳ הכא ובכל דוכתא משום דאתיתו ממולאי: פרש״י ז״ל לשון כריתה שהיו מזרע עלי שהיו נכרתין בחצי ימיהן. אבל ר״י ז״ל פי׳ שנקראו כן על שם מקומן שנקרא ממוליא כדאמרי׳ התם במדרש דר׳ מאיר איקלע לההוא אתרא דשמיה ממולי׳ חזנהו שהיו שחורי הראש. אמר להו מדבי׳ עלי אתון לכו ועסקו בתור׳:

13 ההוא אבורנקי כו׳. המעשה הזה כבר נכתבו בו כמה פירושים ומה שנראה נכון בעיני רבותי ובעיני אני כותב והוא בשטת רש״י ז״ל: כי האבורנקא הוא אילן גדול שענפיו מרובין והוא עשוי כפרדסי הגדולים להיות שם לצל ולרוח היום ומקיפין אותו למחיצות לטייל שם בצניעות. ואוכלים שם לפעמים גם מניחים שם כליהם כשבאים לטייל בפרדס והוא כאותה שאמרו במס׳ תענית זה הנוטע אבורנקי של מלכים והיה לריש גלותא סמוך לבתו פרדס גדול יותר מבית סאתים שלא הוקף ואחר שהוקף שלא לדירה עשו בתוכו זה האבורנקא שהוא מוקף מחיצות: א״ל ריש גלותא לרבה בר כהנא זיל עביד שם תקנתא. פי׳ בערב שבת דלמחר ניכול נהמא שם ונוכל להוציא מהבית לבוסתנא וגם מן האבורנק׳ לבוסתנ׳ כי מפני שבוסתנ׳ לא היקף לדירה והוא יותר מבית סאתים לא היו יכולין לטלטל בו אלא בד׳ אמות. גם היה אסור להוציא מן האבורנקא והבית לתוכו וממנו לתוכם: אזל עבד קנה קנה פחות מג׳ פי׳ שעשה בבוסתנא מחיצה של קנים סמוכים זה לזה בפחות מג׳ ועשה אותם לשם דירה. ורש״י ז״ל פי׳ שעשה אותם מפתח הבית הפחות לבוסתנא עד האבורנקא מחיצה מכאן ומכאן והשביל באמצע ואז נכשר להוצי׳ מן הבית לאבורנק׳ ואולי כי גם במת צות אלו תתכשר האבוסתנא כיון שנעשו לשם דירה דמגו דמהני להתם מהני להתם כאלו עשה בו מחיצ׳ שלימה לשם דירה וא״ת ומ״ש הכא ממחיצות אבורנקא גופו דאסיקנא דלא מהני ואלו בקנים אלו משמע דמהני לדברי הכל. י״ל דקנים אלו כיון שבאים מן הבית ממש עד האבורנקי ומצרפין הכל ביחד נעשו כאלו הם מחיצות הבית עצמן כנ״ל: ויש אומר שהרחיק ד׳ טפחים מאחד מכותלי הבוסתנא ועשה מחיצה זו לשם דירה ואו הוכשר הבוסתנא וכיון שהוכשר הוא בעצמו לטלטל בכולו ונכשר גם האבורנקא והבית להשתמש עמו שנעשה כתצר שלפני הבית. אתא רבא שלף שדנהו כו׳ פי׳ סלק הקני׳ משם לא להחמיר אלא להקל שהיה סובר כי כותלי האבורנקא שהוקפו לדירה ולתשמיש שלו מכשירות גם לבוסתנא דלא גרעי אלו המחיצו׳ מאלו עשו בוסתנא מחיצה אחת לשם דירה ברחוק ד׳ טפחי׳ כי אע״פ שהוקף הבסתנא קוד׳ שנעשו כותלי האבורנקא אין זה כהוקף ולבסוף פתח דהתם לא עשה לו שום מחיצה לשם דירה אלא שפתחו לבי׳ דיר׳ מה שאין כן בזה שעשה שם מחיצות האבורנק׳ וכיון שהאבורנקא בתוך הבוסתנא והוא תשמיש לה לא גרעי מאותו כותל שנעש׳ כקרפף רחוק ד׳ טפחים מן הכתלים הראשונים שלא הוקפו לדירה שדומה כאלו הוא יתר וכנטול ולמחר כשירצו לאכול ולטייל בבוסתנא: