ריטב"א על עירובין נ״ו א

1 ת״ר הבא לרבעה מרבעה ברבועו של עולם. פי׳ עיר עגול׳ שרוצין לרבע׳ מרבעין אותה לרבועו של עולם. דרומה כדרום עולם וצפונה כצפון עולם וה״ה למזרחו ולמערבו ונקט דרום וצפון משום דבעי למתני סימנא וסימניך עגלה בצפון ועקרב בדרום רבי אומר אם אין יכול לרבע׳ ברבועו של עולם שאינו מכיר מזלות הללו מרבע׳ כמין תקופ׳ החמ׳ כי מתקופתה נכרין הרוחות. ולא דייק לישנא שפיר להאי פירושא. והנכון משום דסמני עקרב ועגלה שהם קטבי הגלגל הקבועים הם סימנים ישרים יותר לרבעה כרבועו של עולם כי סימני התקופה אינה כעין רבועו של עולם לגמרי וזה ידוע למבינים בחכמה זו.

2 כיצד חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעות ביום ארוך זהו פני צפון. פי׳ כי אותו הרוח שהחמה יוצאה ושוקעת בימים הארוכים הוא צפון כי בימי תמוז חמה זורחת מקרן מזרחית צפונית ושוקעת בקרן מערבית צפונית אבל בימי טבת הקצרים יוצאה סמוך לקרן מזרחית דרומית וזהו שאמר חמה יוצאה ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום. אבל בתקופת ניסן ובתקופת תשרי שהיום ולילה שוים וחמה יוצאה חצי מזרח ושוקעת בחצי מערב כללו של דבר כל זמן שזורח כלפי קרן מזרחית צפונית הם הימים הארוכים יותר ובכל יום הולכ׳ ונוטה כלפי דרום ובנטייתה כלפי דרום הימים מחסרין וכשזורח בחצי מזרח היום והלילה שוים וכשנוטה משם כלפי דרום הימים מתקצרי׳ וכשחוזרת ונוטה מדרום לצפון הימים מאריכין מעט מעט:

3 אלו פני מזרח ומערב שפעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן. פרש״י ז״ל פעמים מהלכתן ביום והיינו בימים הארוכי׳ ופעמי׳ מסבבתן בלילה בימים הקצרים דהיינו תקופת טבת. ורבינו ז״ל קורא סביב למה שמתהלכת בלילה כמו שפי׳ למעלה מזה ונתן טעם לדבר לפי שבלילה אינה מהלכת אלא סובבת חוץ לכיפה ואין זה נכון. אלא כל שמהלכת החמה בדרך נטיה נקרא הלוך וכל שמהלכת ביושר ממזרח למערב כמו בתקופת ניסן ובתקופת תמוז. תשרי נקרא סביב ואמרי לה איפכא.

4 אין תקופה כו׳. באחד מד׳ רביעי היום וכדמפרש ואזיל או בתחלת הלילה או בחצי הלילה או בתחלת היום או בחצי היום שאלו הן ד׳ רביעי היום והלילה וטעם הדבר כי ימות החמה הם שס״ה ימים ושש שעות והם נחלקים לד׳ תקופות ולפי זה יש בכל תקופה ותקופה צ״א ימים ושבע שעות ומחצה. והשס״ה ימים הם כלם שבועות שלמים חוץ מיום אחד וחצי כי כל צ״א ימים הם י״ג שבועות נשארי׳ מכל תקופה ז׳ שעות ומחנה שהם בד׳ תקופו׳ ל׳ שעות שהם יום אחד ושש שעו׳ נמצא כי ביום שיצאה תקופת ניסן בשנה זו נמשכ׳ בשנה אחרת להלן מאותו מקום יום וחצי יום וכן בכל שנה ושנה עד שחוזרת בסוף מחזור הגדול לאותו מקום שיצאתה משם בתחלת המחזור והמחזור הגדול הוא שבע מחזורים קטנים והמחזור הקטן הוא של ד׳ שנים ובתחלת כל מחזור קטן יוצאה תקופת ניסן בתחלת הלילה ואינם חוזרת להיות בתחלת היום אלא בתחלת מחזור קטן אחר שבכל ראש מחזור קטן יוצאה בתחלת הלילה ואעפ״כ אינה חוזרת לצאת לאותו מקום שיצאה בתחלת המחזור הגדול אלא לתחלת מחזור גדול אחר. נמצאת למד כי בתחלת המחזור חמה יוצאה בכל יום רביעי שבו נתלו המאורות ולשנה האחרת יוצאה בחצי ליל חמישי ולשנה השלישית יוצאה בתחלת יום ששי ולשנה הרביעית היא יוצאה בחצי יום שבת ולשנה האחרת שהיא תחלת המחזור יוצאה בתחלת ליל יום שני וכן על הסדר הזה וזה שאמרו בכאן שאין תקופת ניסן נופלת לעולם אלא בא׳ מד׳ רביעי היום:

5 ואין תקופת תמוז נופלת אלא או באחד ומחצה ואם בשבע ומחצה וכו׳. וטעם דבר זה מפני שימי התקופה הם צ״א ימים ושבע שעות ומחצה והצ״א ימים הם שבועות שלימות נמצא שכל התקופה חוזרת למקומה בסוף הצ״א ימים ונמשכת להלן שבע שעות ומחצה הילכך כשתקופת ניסן מפלת בתחלת הלילה התחיל תקופת תמוז בז׳ שעו׳ ומחצה ביום ואם התחילה תקופת ניסן בחצי היום תתחיל תקופת תמוז באחת ומחצה בלילה. ומזה הטעם אין תקופת תשרי נופלת אלא אם בשבע בתשע בין ביום בין בלילה שהרי היא מתאחרת אחר תקופת תמוז ז׳ שעות ומחצה וכשהיתה תקופת תמוז בז׳ שעות ומחצה ביום תהיה תקופת תשרי בג׳ שעות מן הלילה כי כשהוסיף על ז׳ שעות ומחצה ז׳ שעות ומחצה אחרות הרי הם ט״ו שעות טול מהם י״ב שעות ליום שלם ישארו שלשה שעות לתחלת הלילה. ועל הדרך הזה כשהיתה תקופה באח׳ ומחצה ביום תהיה תקופת תשרי בתשע שעות ביום וכשהיתה תקופ׳ תמוז באחת ומחצה בלילה תהיה תקופת תשרי בתשע שעות בלילה:

6 ואין תקופת טבת נופלת אלא אם בד׳ ומחצה ואם בעשר ומחצה בין ביום ובין בלילה וזה כי אם היתה תקופת תשרי בשלש שעות ביום תוסיף עליו שבע ומחצה והרי תקופת טבת בעשר ומחצה וכן אם היתה תקופת תשרי בג׳ שעות בלילה תהיה תקופת טבת בעשר ומחצה ואם היתה תקופת תשרי בתשע שעות בלילה תהא תקופת טבת בד׳ ומחצה ביום. וסימן נתנו לדבר זה. אז״גי וא״טד כי כשהתקופת ניסן באחד דהיינו בתחלת היום או בתחלת הלילה תהא תקופת תמוז בשבע ומחצה ותקופת תשרי בג׳ ותקופת טבת בעשר ומחצה וכשתקופת ניסן בשש שעות דהיינו בחצי היום או בחצי הלילה תקופת תמוז באחד ומחצה ותקופת תשרי בט׳ ותקופת טבת בד׳.

7 אין בין תקופה לתקופה אלא ז׳ שעות ומחנה. פי׳ כי כל תקופה מתחלת ז׳ שעות אחר תקופה שלפניה כמו שכתבנו למעלה כי כל תקופה צ״א יום וז׳ שעות ומחצה והצ״א יום הם שביעיות נמשכ׳ להלן ז׳ שעות ומחצה. ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה פי׳ זה תדבר בסדור ז׳ כוכבי לכת שסדורים והלוכים שצ״ם חנכ״ל כי בתחלת ליל רביעי מתחל׳ מזל שבתאי ואחריו צדק ואחריו מאדים ואחריו חמס ואחריו נוגה ואחריו ככב ואחריו לבנה ואחרי כן חוזרין חלילה לעולם וכל ככב מהם משמש שעה אחת בלבד ובסוף כל שבוע ושבוע חוזרין לתקופה אחת ממש וזה כי בכל ליל רביעי שבעול׳ מתחיל שבתאי ובכל ליל חמישי חמה ובכל ליל ששי לבנה ובכל ליל שבת מאדים ובכל ליל אחד בשבת ככב ובכל ליל שני צדק ובכל ליל ג׳ נוגה. נמצא סימן שעות ראשונות של לילי השבוע כצנ״ש חל״ם וכן סימן שעות ראשונות שבימים חל״ם כצנ״ש וכיון שבכל שבוע שבעולם חוזרין אלו המזלות לתחלת תקופתן כשתעשה שביעיו׳ התקופ׳ של חמה שהם צ״א יום ושבע שעות ומחצה תמצא כי בתשלום הצ״א יום שהם י״ג שבועות חוזר המזל הראשון ובשבע שעות הנשארים עושין סבוב אחד וחוזר המזל למקומו. וכשמשמש חצי שעה מתחלת תקופ׳ תמוז נמצא תקופ׳ תמוז משכ׳ מחברתה במזלו׳ הללו חצי שעה בלבד וכן אתה דן בכל תקופה ותקופה וזה פשוט. ואמר שמואל אין לך תקופ׳ ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת האילנו׳ כו׳ ה״מ דאתילידא לבנה או בצדק או בלבנה. פי׳ שהיה מוליד הירח כשהיה משמש מזל צדק או מזל לבנה.