מצודת דוד על תהילים צ״ו

1 בשרו מיום ליום. בכל יום בשרו זה לזה על הישועה חדשה:

2 על כל אלהים. הם השמש והירח וכל צבא השמים שהיו העובדי גלולים עובדים להם וקבלום לאלוה:

3 אלילים. כי למול ה׳‎ כמוהם כאין:

4 וה׳‎. אבל ה׳‎ עשה את השמים וצבאיו בכללו א״‎כ גם המה מעשי ידי ה׳‎:

5 הבו לה׳‎. וחוזר ומפרש הבו לה׳‎ כבוד ועוז ר״‎ל ספרו כבודו ועוזו:

6 כבוד שמו. כבוד הראוי לשמו:

7 שאו. סבלו מנחה על הכתף ובואו עמה לחצרותיו בה״‎מ:

8 בהדרת קדש. בבה״‎מ המהודר בקדושה:

9 אמרו בגוים. אמרו זה לזה ה׳‎ מלך ר״‎ל עתה הראה מלכותו:

10 אף תכון. ר״‎ל עתה נראה שאף העולם אתה ה׳‎ הכנת לבל תהי נוטה לפול:

11 ידין. הוא הדן את העמים במשפט הישר לפי מדת רחמים:

12 ישמחו השמים. ענין מליצה הוא על רוב השמחה שתהיה אז בעולם וכן ביום רעה נאמר שמש וירח קדרו יואל ב׳:י׳‎:

13 ירעם. ישמיע קול רם לגודל השמחה:

14 ומלואו. הבריות הממלאים אותו:

15 וכל אשר בו. הבריות המצויות בשדה:

16 לפני ה׳‎. השמחה תהיה לפני ה׳‎ על כי בא וחוזר ומפרש שבא לשפוט יושבי הארץ:

17 באמונתו. באמת לפי הראוי: