מצודת דוד על תהילים י״ג

מהדורה: ובלכתך בדרך

1 לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

2 עַד־אָ֣נָה יְ֭הֹוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה תַּסְתִּ֖יר אֶת־פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃

3 עַד־אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד־אָ֓נָה יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃

4 הַבִּ֣יטָֽה עֲ֭נֵנִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֝ינַ֗י פֶּן־אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת׃

5 פֶּן־יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכׇלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט׃

6 וַאֲנִ֤י בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַֽיהֹוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי׃ פ

פירוש מצודת דוד על תהילים י״ג

1 עד אנה. עד מתי אהיה נד ומטולטל וכי תשכחני נצח:

2 אשית עצות. אשים עצות איך להמלט מן היגון אשר בלבבי כל היום:

3 הביטה. ראה בעניי וענני:

4 האירה עיני. להתחכם בעצה מועלת להנצל מיד האויב כי פן אהיה נלכד בידו ואישן שינת המות כי יאבד נפשי:

5 פן יאמר. אם לא למעני יעשה פן יאמר האויב יכלתיו ורמה ידי וצרי ישמחו כאשר אהיה נוטה ליפול בארץ:

6 ואני. מעולם כאשר בטחתי בחסדך היה לבי שמח בהישועה הבאה ממך:

7 אשירה. גם עתה אשירה לה׳‎ כאשר יגמול עלי חסדו: