מצודת דוד על תהילים ל״ג

1 בה׳‎. במהללי ה׳‎:

2 נאוה תהלה. להם נאה להלל לה׳‎ כי המה ישכילו מה מכבוד גדלו:

3 היטיבו. שירו בנגון טוב ויפה בקול תרועה:

4 כי ישר. ומהראוי א״‎כ לספר הלולו:

5 מלאה הארץ. עושה חסד עם כל הבריות:

6 צבאם. הם המלאכים והגלגלים:

7 כונס. אוסף מי ים אוקינוס להיות כמו נד וצבור גבוה מן הארץ ולא תרד למטה כדרך המים:

8 נותן. כלא את התהומות באוצרות לבל יצאו לשטוף הארץ:

9 ויהי. כאשר אמר כן היה:

10 ויעמוד. כן יעמוד עד עולם:

11 לעולם תעמוד. ואין מי לבטל עצתו:

12 לדור ודור. תתקיים בכל ימי הדורות:

13 אשרי הגוי. אשרי להגוי:

14 העם. מלת אשרי משמשת לשנים כאלו אמר אשרי העם שה׳‎ בחר לנחלה לו:

15 משמים. עם שהיא בשמים מביט לראות בארץ מעשה בני אדם:

16 ממכון. מהשמים המכון לשבתו וכפל הדבר במ״‎ש:

17 היוצר. ולפי שהוא הוא היוצר לבם יחד זה כזה איש לא נעדר אף הוא מבין אל כל מעשיהם לזאת ישגיח על הכל:

18 אין המלך. מביא ראיה שהכל בהשגחה ואמר הלא ראינו שאין המלך נושע במלחמה עם רוב החיל אשר עמו ואם היה הכל לפי הטבע היה ראוי להיות נושע בהם:

19 שקר הסוס. מרוצת הסוס הוא שקר להביא תשועה לבעליו:

20 וברוב חילו. עם רוב כחו לא ימלט נפשו:

21 עין ה׳‎. השגחת ה׳‎ הוא על יראיו אשר יקוו לחסדו:

22 להציל. ואף אם הטבע ינגד:

23 ברעב. בהיות רעב בעולם:

24 נפשנו. ולזה תחכם נפשנו אל ה׳‎ כי הוא מעולם עוזר לנו:

25 כי בו. בישועתו ישמח לבנו כי בו בטחנו ודרכו להושיע להבוטחים בו:

26 כאשר. כפי התקוה כן יהיה החסד: