מצודת דוד על תהילים מ״ד

1 פועל פעלת. הפעולה אשר פעלת:

2 אתה ידך. בכח ידך גרשת את העובדי גלולים מא״‎י ובמקומם נטעת את ישראל תרע. הרעות העובדי גלולים ושלחתם מארצם:

3 כי לא בחרבם. מה שירשו ישראל את הארץ לא ירשו בחרבם ובכחם אלא אתה הושעת להם בימינך ובההארה הבא להם מפניך כי היית מרוצה להם:

4 מלכי אלהים. הלא אתה אלהים ובידך להושיע ואתה הוא מלכי וראוי למלך להושיע לעמו כאשר יש לאל ידו ולזה צוה להביא ישועות יעקב:

5 בך. בעזרתך:

6 בשמך וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

7 כי הושעתנו. לא בכח ידינו אלא ממך באה הישועה:

8 באלהים. במהללי אלהים:

9 ושמך לעולם. שמך הקיים לעולם נודה סלה אף בטרם בוא התשועה:

10 אף זנחת. אף בעת אשר עדיין זנחת אותנו והכלמת אותנו ולא תצא בצבאותינו:

11 תשיבנו אחור. לברוח לאחור מפני הצר:

12 שסו למו. בוזזים לעצמם את אשר לנו:

13 כצאן מאכל. כצאן הנתונים למאכל:

14 ולא רבית. לא לקחת רב הון בחלופיהם:

15 לשכנינו. בעבור כי הם יודעים ביותר מהצרות הבאות עלינו ולזה יחרפו אותנו:

16 תשימנו משל. כאשר יבוא על מי צרות מרובות וגדולות ימשלו לומר שדומה הוא לצרות הבאות על ישראל:

17 מנוד ראש. נדים בראש בדרך לעג:

18 נגדי. רואה אני בכלימתי:

19 ובושת פני. מה שמביישים פני כסה אותי לגודל רבויים והוא מלשון מליצה:

20 מפני אויב. אשר חרפונו ומפני רדיפות אשר רדפונו:

21 כל זאת. עם שכל זאת בא עלינו אעפ״‎כ לא שכחנו מלהודות לך ולא שקרנו להכזיב התורה שקבלנו בברית:

22 ותט. מלת לא משמשת בשתים כאלו אמר ולא תט ר״‎ל לא נטה רגלינו מן ארחך:

23 כי דכיתנו. עם כי דכית אותנו במקום תנים:

24 אם שכחנו. האם שכחנו שם ה׳‎ בתמיה וכי פרשנו כפינו לאל זר:

25 הלא וגו׳‎. כי אמרנו הלא אלהים יחקר זאת וענש יענש:

26 כי עליך. אלא בעבור יראתך הורגנו והיינו נחשבים כצאן המוכן לטבח:

27 עורה. לזה עורה נא להושיע ולא תהיה כמו הישן:

28 תשכח. מוסב על למה תשכח וכו׳‎:

29 כי שחה. נפשנו מושפלת עד לעפר:

30 קומה. לזה קום ועזור לנו ואם אין אנו ראויים פדנו למען חסדך: