מצודת דוד על תהילים ל״ט

1 אמרתי. חשבתי בלבי אשמרה מנהגי מלחטוא בלשוני לדבר מה מול מדת הדין אשמרה לפי מחסום. אשמור עצמי כאלו היה על פי מחסום אשר ימנע הדבור ר״‎ל עם כל הכאב הבא עלי לא אצעק להתרעם:

2 בעוד רשע לנגדי. בזמן אשר הרשע הבא לבקרני עומד לנגדי כי אחשוב כאשר אצעק אז ישמח בצרתי:

3 נאלמתי דומיה. כ״‎כ ארגיל עצמי בשתיקה עד שנעשיתי כאלם בעבור השתיקה החשיתי מטוב. כי שתקתי מלדבר גם דברים טובים ונחומים כי פן ברבות הדברים אצעק ואתרעם:

4 וכאבי נעכר. עם כי כאבי נעכר עכ״‎ז אתאפק ואחריש:

5 חם לבי. הלב אשר בקרבי נתחמם מאד מאש החלי:

6 בהגיגי. כשהגה יוצא מפי בוערת כאש כי ההבל חם מאד:

7 דברתי בלשוני. מוסב על תבער אש לומר תבער כאש כשאדבר בלשוני וכפל הדבר במ״‎ש:

8 הודיעני. הודיע לי סוף ימי מתי אמות ואם מעט המה ימי חיי הלא אבחר למות מחלי זה מלסבול צער גדול ולמות אח״‎ז בזמן קצר:

9 מה היא. כמה היא וכפל הדבר במ״‎ש:

10 מה חדל אני. כמה מהזמן אהיה עם יושבי חלד:

11 טפחות. קצובות כדבר הנמדד בטפח:

12 וחלדי. זמני בעולם הוא כאין נגד שנותיך אשר לא יתמו:

13 אך כל הבל וגו׳‎. כל ההבלים היא בכל אדם איש לא נעדר בפגעי הזמן נצב סלה. הדבר הזה נצב לעולם ולא ישתנה להיות מי מבני אדם חדל מהבלי הזמן מפגעיו:

14 אך בצלם וגו׳‎. האיש הלא בחושך יהלך ולהבל וריק קובץ המון עושר רב כי הוא צובר ואינו יודע מי יאספם הבית כי פן ימות ואיש אחר יאספנו:

15 ועתה. הואיל וקניני העולם הבל המה מה יהיה א״‎כ תקותי אל ה׳‎ ומה הוא הדבר אשר אהיה מיחל לך עליה:

16 מכל פשעי. ר״‎ל ע״‎כ תקותי שתצילני מן העונש הבא על פשעי ואל תשים אותי להיות לחרפה בעיני הנבל:

17 נאלמתי. הלא בבוא עלי העונש הייתי כאלם ולא התרעמתי כי אמרתי הלא אתה עשית ולא תעשה עול במשפט:

18 הסר. לזה הסר מעלי הנגעים הבאים ממך עלי כי כבר כליתי ממלחמות ידך ודי בזה:

19 בתוכחות. בשיעור התוכחות הראויות על העון כן תייסר את האיש בעונש הגוף וגם תמס חמודות עשרו כעש הזה המבלה את הבגד:

20 אך הבל. ההבל הזה הוא לעולם ובכל אדם ר״‎ל כל החוטאים כלם נלקים לעולם בגופם ובחמדת עשרם אם לא ישובו לה׳‎:

21 שמעה תפלתי. להצילני מן העונשים האלה:

22 כי גר אנכי עמך. למול שנותיך אני כגר ע״‎פ האדמה כי מעט ימי וכן יכלו בתוכחות האלה:

23 תושב ככל אבותי. ר״‎ל כל מה שאני כתושב בארץ הוא רק ככל אבותי כי אם שהיו חושבים הנה מתו ואינם ולמול שנותיך אחשב כגר:

24 השע ממני. פנה ממני מכת ידך ואתחזק עצמי בתורת ה׳‎ כאשר יוסר היסורים המונים והטורדים:

25 בטרם אלך. עד לא אלך בדרך כל הארץ ואינני עוד בזה העולם כי אחר המיתה נעשה האדם חפשי מן התורה והמצות: