מצודת דוד על תהילים פ״ג

1 אל דמי לך. לא יהיה לך דומיה:

2 אל תחרש. אל תשתוק ואל תנוח מלהפרע:

3 יהמיון. לכלות את ישראל:

4 נשאו ראש. מרימים ראש ועולים מעלה מעלה:

5 יערימו סוד. מערימין עצה בסוד לבל יגלה עצתם לחשוב רע על ישראל הצפונים ונסתרים בצלך לבטוח בך:

6 אמרו. אומרים זה לזה נכריתם מהיות עוד גוי ולא יזכרו עוד:

7 עליך. כרתו ביניהם ברית לקום עליך להשחית עמך:

8 אהלי אדום. והם בני אדום הקדמונים יושבי אוהלים:

9 והגרים. המה בני הגר שילדה מבעל אחר לא מאברהם:

10 גם אשור. עם כי ראו גבורת ה׳‎ במחנה סנחריב מ״‎מ לא לקחו מוסר חברו עצמם עמהם והיו מעולם לעזור לבני לוט המה עמון ומואב הנלחמים בישראל:

11 כמדין. שנפלו בידי גדעון כמ״‎ש בשופטים:

12 כסיסרא כיבין. שנשטפו בנחל קישון בימי דבורה וברק:

13 נשמדו בעין דאר. על מדין הוא חוזר:

14 היו דומן. היו למדרך כף הרגל כדומן שע״‎פ האדמה:

15 שיתמו. שים הנדיבים שבהם:

16 כעורב וכו׳‎. והם היו שרי מדין:

17 אשר. על אשר אמרו נירש מקום המקדש והוא מדור אלהים:

18 כגלגל. הוא הגדל בראש הקוצים המתגלגל ע״‎י הרוח:

19 תבער יער. כי על שהעצים סמוכים זה לזה לכן כשבוער בו האש הולך ושורף הכל:

20 תלהט הרים. כי הרוח המצוי בהרים נושב בהלהב ואין נוח לכבותו:

21 כן תרדפם. מאמר דוד ע״‎ה לכלות הכל מבלי שארית:

22 ויבקשו. אז יתחרטו על מעשיהם ויבקשו שמך:

23 יבושו. אבל לא יועילו בבקשתם כי יבושו ויבהלו עד עולם:

24 וידעו. אז ידעו הכל כי אתה לבדך שמך ה׳‎ המורה שהממשלה בידך ואין זולתך ואתה הוא העליון על כולם ור״‎ל שאפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ״‎ש גבור למעלה: