מצודת דוד על תהילים קי״ג

1 הללויה. וחזר ופי׳‎ הללו עבדי ה׳‎ אבל לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי:

2 יהי. ר״‎ל אמרו בהלול יהי שם וכו׳‎:

3 ממזרח. מפי היושבים במזרח וכו׳‎ מפי כולם מהולל שם ה׳‎:

4 כבודו. משכן כבוד שכינתו הוא על השמים:

5 מי כה׳‎. מי עניו כמוהו כי אף אם אמנם הוא מגביה א״‎ע לשבת מעל השמים:

6 המשפילי. הוא משפיל עיניו להשגיח על כל הנעשה בשמים ובארץ כי למול רוממתו אף השמים תחשב לאין:

7 מקימי. בהשגחתו מקים את הדל מן העפר:

8 מאשפות. כפל הדבר במ״‎ש:

9 להושיבי. ועוד מרבה כבודם עד כי ישבו עם נדיבים וחזר ופירש עם נדיבי עמו והמה המעולים שבנדיבים:

10 מושיבי. הוא מושיב את העקרה בבית כי בעודה עקרה שבתה הבית מעט פעם בחוץ פעם ברחובות להפג צערה וה׳‎ בהשגחתו פותח רחמה ותלד ותשב בבית ותהיה א״‎כ אם הבנים שמחה בהיותה יושבת בביתה עם בניה:

11 הללויה. בעבור כל זה הללו את יה: