מצודת דוד על תהילים ע׳

מהדורה: ובלכתך בדרך

1 לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר׃

2 אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֝הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃

3 יֵבֹ֣שׁוּ וְיַחְפְּרוּ֮ מְבַקְשֵׁ֢י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָ֭חוֹר וְיִכָּלְמ֑וּ חֲ֝פֵצֵ֗י רָעָתִֽי׃

4 יָ֭שׁוּבוּ עַל־עֵ֣קֶב בׇּשְׁתָּ֑ם הָ֝אֹמְרִ֗ים הֶ֘אָ֥ח הֶאָֽח׃

5 יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ בְּךָ֗ כׇּֽל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל אֱלֹהִ֑ים אֹ֝הֲבֵ֗י יְשׁוּעָתֶֽךָ׃

6 וַאֲנִ֤י עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ אֱלֹהִ֢ים ח֫וּשָׁה־לִּ֥י עֶזְרִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה יְ֝הֹוָ֗ה אַל־תְּאַחַֽר׃ פ

פירוש מצודת דוד על תהילים ע׳

1 להזכיר. יאמר בו להזכיר את המקום למהר להושיע:

2 להצילני. מלת חושה האמור בסוף המקרא מוסב גם על להצילני:

3 יבושו. בראותם כי לא יכלו לי:

4 יסוגו. דרך הנכלם לחזור לאחוריו לבל יראה מי בבשתו:

5 ישובו. בבושת פנים בעבור שכר הבושה שעשו לי אשר אמרו תמיד האח לשמוח על צרתי:

6 בך. בישועתך:

7 ויאמרו וגו׳‎. האוהבים ומצפים לישועתך יהיו נושעים בכל עת ויאמרו תמיד בעת התשועה מאוד יגדל אלהים:

8 ואני עני. אני מוכנע כעני ואביון לזה אתה אלהים חושה לי למלאות שאלתי עזרי. מעולם אתה עזרי ומפלטי לזה גם עתה אל תאחר: