מצודת דוד על תהילים נ״ב

1 משכיל. בו ישכל את העם להזהיר מלשון הרע:

2 הגבור. אתה דואג הגבור בתורה מה תשתבח עצמך בהרע שעשית לי בחושבך שמעתה הכל ימנעו מלתת לי צידה ואהיה נלכד ביד שאול:

3 חסד. וכי לא ידעת שחסד אל הוא בכל עת וימצאו לי מרחמים:

4 תחשוב לשונך. לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך:

5 עשה רמיה. שחותך הבשר עם השער וכן אתה כי משנאתך האבדת לכהני נוב:

6 מטוב. מלעשות טוב:

7 שקר. מוסב על מלת אהבת לומר אהבת לדבר שקר מלדבר צדק שהוא דבר המתקיים לעולם:

8 דברי בלע. הם לשון הרע הנאמר בבליעה ובחשאי:

9 גם אל. כמו שעל ידך נתץ שאול כהני נוב כן גם אותך יתצך האל:

10 מאהל. מביתך:

11 ושרשך מארץ חיים. ועד עולם מבלי חזרה:

12 וייראו. יוסיפו יראת ה׳‎:

13 ועליו. על דואג ילעגו:

14 הנה הגבר. יאמרו בלעגם הנה זה הגבר אשר לא שם את אלהים חזקו ובטחונו ראו מה עלתה בו:

15 יעוז בהותו. היה מחזק עצמו במה שדבר הוות על כהני נוב כי בזה מצא חן בעיני שאול:

16 ואני. אבל אני אהיה נשרש בבית אלהים כזית רענן כי אני בטחתי בחסד אלהים עולם ועד ואינני כדואג:

17 עשית. כאשר שאלתי:

18 ואקוה שמך. אשר תעשה עמדי עוד חסד כי הלא טוב אתה נגד חסידיך ולזה אקוה אשר גם תטיב לי בחסדך: