מצודת דוד על תהילים ק״ט

1 אלהי תהלתי. אתה אלהי תהלתי שאני מהלל לך בכל עת:

2 אל תחרש. אל תשתוק:

1 ופי מרמה. פי איש מרמה:

2 עלי פתחו. לדבר עלי סרה:

3 לשון שקר. מראים עצמם כאוהבים לבל אהיה נשמר מהם:

1 ודברי שנאה. אבל בלב סבבו אותי בדברי שנאה ולוחמים עמדי בחנם כי לא גמלתי להם רעה מעולם:

1 תחת אהבתי. במקום האהבה שאני אוהב אותם המה נוטרים עלי שנאה בלב:

2 ואני תפלה. עכ״‎ז אני איש תפלה להם כמ״‎ש ואני בחלותם לבושי שק וכו׳‎ לעיל לה:

1 תחת טובה. במקום טובה:

1 הפקד. לכן הפקד עליו רשע כמותו ולא יחמול עליו:

2 על ימינו. להיות נכון אצלו לקטרג עליו:

1 בהשפטו. כשיהיה נשפט על מעשיו יצא חייב:

2 תהיה לחטאה. לא תחשב לזכות כ״‎א למזכרת עון לומר עליו בשמים איך מלאו לבו לשאול צרכיו מה׳‎, ואין לבו שלם עמו:

1 פקודתו. עשרו וקניניו שהוא פקיד וממונה עליהם:

1 ונוע ינועו. יהיו נעים ונדים לשאול פת לחם גם ישאלו וידרשו מתן ממקום מושבותם מבתיהם החריבות ר״‎ל גם על הפתחים ישאלו גם במושבותם מעוברי דרך:

1 ינקש. הנושה בו ישים פח יקוש ללכוד לעצמו את הכל והנכרים ממנו שאינם ראוים לירשו ישללו עשרו:

1 אל יהי. לא יהיה לו שום אוהב להיות מושך עליו חסד ולא יהיה מי אשר יחנן ליתומיו:

1 יהי אחריתו. בנו יהיה לכריתה ובדור האחר שאחר בנו ר״‎ל בדור השלישי ימח שם האב והבן כי ימותו ואינם ויושכחו מן הלב:

1 יזכר עון אבותיו. יהיה נזכר לו עון אבותיו לענשו גם עליהם וכמ״‎ש פוקד עון אבות על בנים שמות כ׳:ה׳:

2 אל תמח. אלא יהיה נזכר על בנה:

1 יהיו נגד ה׳‎. לקטרג עליו ובעבור זה יכרת זכרם מן הארץ:

1 יען. בעבור אשר לא זכר לעשות חסד למי שצריך אל החסד ורדף הענוים ונשברי לב להמית אותם:

1 ויאהב קללה. אהב לעשות דברים אשר הקללה מעותדת לבוא עליהם ולכן תבא עליו הקללה המעותדת:

2 ולא חפץ בברכה. לא רצה לעשות דברים אשר הברכה מעותדת לבוא עליהם ולכן תהיה הברכה ההיא רחוקה ממנו:

1 וילבש. יהיה מעוטף בקללה כמדו המעטפת את כל גופו:

2 ותבא. הקללה תבוא בקרבו בשפע רב כמים:

3 וכשמן. עם כי המשיחה היא למעלה על הגוף עכשיו באה היא בהעצמות כן הקללה תרד בו אל חדרי בטן אל עצמו ובשרו:

1 כבגד יעטה. הקללה תהיה על גופו מסביב כבגד העוטה כל הגוף:

2 ולמזח. יחגור הקללה תמיד להיות לו למזח:

1 זאת פעולת. זהו גמול פעולת שטני מאת ה׳‎ וגמול הדוברים רע על נפשי:

1 עשה אתי. חסד ואמת:

2 למען שמך. למען יוגדל שמך:

3 כי טוב חסדך. כאשר חסדך טוב לכל כן הצילני גם אותי:

1 כי עני. אני נכנע ומושפל כעני ואביון ולבי נעשה חלל בקרבי מגודל הפחד והתוגה:

1 כצל כנטותו. כמו הצל וחוזר ומפרש כמו נטיית הצל שאינו בא מפאת עצמו כ״‎א ע״‎י נטיית הדבר העושה הצל כן נהלכתי אני ר״‎ל מהלכי לא באה מפאת עצמי ומרצוני כ״‎א ע״‎י מכריחים הלכתי גולה ומטולטל:

2 ננערתי כארבה. ננערתי בתנועה החזקה ממקום למקום כמו הארבה שאין לו קן מיוחד וננער מגדר לגדר:

1 מצום. בעבור הצום כשלו ברכי ונחלשו:

2 משמן. מהיות בה שומן:

1 ואני. בעבור מרבית הצום המה מחרפים אותי בלעג ובזיון:

2 יראוני. כאשר יראוני יניעון עלי בראשם בדרך לעג:

1 וידעו. תן בלבם לדעת ולהבין כי ידך עשתה זאת התשועה ולא באה במקרה:

1 יקללו המה. אף כי המה מקללים אתה תהפכם לברכה ואם כי קמו עלי מה בכך הלא קמו ויבושו כי לא יוכלו לי ואני אשמח במפלתם:

1 בשתם. הבושת אשר תביא עליהם יעטוף אותם מסביב כעטיפת המעיל:

1 כי יעמוד. כאשר יעמוד לימין האביון להושיע מיד הרשעים השופטים לקחת נפשי במשפטם המקולקל: