מצודת דוד על תהילים קל״ח

1 נגד אלהים. הם השופטים והחכמים כמו עד האלהים יבא דבר שניהם שמות כ״ב:ח׳:

2 ועל אמתך. על שאתה מאמת אמרי הבטחתך לקבל שבים:

3 כי הגדלת על כל שמך אמרתך. כי הנה כל שמות המקום ב״‎ה מורים על מרבית גדולתו והמורד במלך גדול הלא אחת דתו להמית ואין מועיל שום פיוס ולזה אמר כי אתה הגדלת על כל שם שיש לך המורה על הגדולה ומאשימים את החוטא מאוד הנה על כולם הגדלת אמרתך שהבטחת לקבל שבים ועם כי מלך גדול אתה:

4 תרהיבני. תחזקני לשום בנפשי עוז ואמצות להתחזק בעבודתך:

5 כי שמעו. כאשר שמעו אמרי פיך שאתה מקבל שבים אז יודוך:

6 וישירו. לא ישירו שירי שחוק וחשק כ״‎א ישירו בדרכי ה׳‎ בהנהגת מדותיו:

7 כי גדול וגו׳‎. וראוי אם כן לשיר בדרכיו:

8 כי רם ה׳‎. עם שהוא רם מאוד מ״‎מ יראה את השפל וישגיח בו להקימו:

9 וגבוה. עם כי מושבו בגבהי השמים מ״‎מ ממרחק ייסר את החוטאים:

10 תחייני. ר״‎ל תחייני מהצרה:

11 על אף אויבי. על כי בערה בהם אפם וחמתם לבלעני לזה תשלח עליהם מכת ידך ותושיע לי בימינך:

12 יגמור בעדי. כאשר החל להראות חסדי כן יגמור בעדי ר״‎ל ישלים חסדו עלי לעולם:

13 מעשי ידיך. הלא אני מעשה ידיך כי אתה המלכתני לזה אל תרף ידך ממני ואחוז בי: