מצודת דוד על תהילים מ״ז

1 תקעו כף. לשמוח בעת מלוך ה׳‎ על כל הארץ:

2 כי ה׳‎ וגו׳‎. כי אז ידעו שה׳‎ עליון נורא וכו׳‎ ר״‎ל שהוא עליון על הכל ונורא עליהם:

3 יבחר לנו. ר״‎ל יחזיר לנו את נחלתינו ויבחר אותה לנו לשבת בה כמאז:

4 את גאון יעקב. זה בה״‎מ אשר אהוב הוא לעולם:

5 עלה. אז יתעלה ויתרומם אלהים בתרועה כי יתקעו על הקרבנות:

6 ה׳‎ בקול שופר. מוסב על עלה לומר עלה ה׳‎ בקול שופר וכפל הדבר במ״‎ש:

7 זמרו אלהים. זמרו לאלהים:

8 זמרו. כפל הדבר להתמדתו:

9 זמרו משכיל. זמרו זמר העשוי בהשכל:

10 על כסא קדשו. להראות ממשלתו על כל:

11 נדיבי עמים. הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא״‎י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם:

12 מגיני ארץ. הם השרים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח ור״‎ל כל שרי העמים המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם:

13 מאוד נעלה. הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה: