מצודת דוד על תהילים ט״ו

מהדורה: ובלכתך בדרך

1 מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭הֹוָה מִי־יָג֣וּר בְּאׇהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קׇדְשֶֽׁךָ׃

2 הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֝מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ׃

3 לֹֽא־רָגַ֨ל עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹבֽוֹ׃

4 נִבְזֶ֤ה בְּֽעֵ֘ינָ֤יו נִמְאָ֗ס וְאֶת־יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֝הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר׃

5 כַּסְפּ֤וֹ לֹא־נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹ֥א־לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה־אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם׃ פ

פירוש מצודת דוד על תהילים ט״ו

1 מי יגור. כאלו שואל אתה ה׳‎ מי הוא הראוי לדור באהלך וזהו בית המקדש כי אין כולם ראוים וכמ״‎ש מי ביקש וכו׳‎ רמוס חצרי ישעי׳‎ א יב:

2 הולך תמים. כאלו משיב ההולך בדרך תמים וכו׳‎ הוא הוא אשר יגור בה:

3 בלבבו. מאמת מחשבת לבו לדבר מצוה:

4 לא נשא. לא הטיל על קרובו דבר חרפה:

5 נבזה. אדם הנבזה הוא נמאס בעיניו ולא יחניף למי:

6 להרע. לענות נפשו:

7 על נקי. להטות דין הנקי:

8 לא ימוט לעולם. לא ינטה לנפול כי את הטוב עשה וממילא ראוי הוא לשבת בבית המקדש כי חפץ בו ה׳‎: