מצודת דוד על תהילים י״א

1 לנפשי. איך תאמרו על נפשי הר שלכם הוא נד כצפור ר״‎ל מלך ישראל הוא נד מפני שאול כצפור הזה הנודד וסופו לפול ברשת וכן יהיה סופו ליפול ביד שאול ואמר איך תאמרו כן הלא בה׳‎ חסיתי וכל יכול להצילני:

2 כי הנה. ר״‎ל ואם תחשובו שעזבני ה׳‎ בעבור עון הריגת כהני נוב כי הלא הנה הרשעים דרכו קשת וכו׳‎ והוא משל הלה״‎ר שאמר דואג לשאול על כהני נוב:

3 לירות. את החצים:

4 במו אופל. ר״‎ל בהסתר:

5 לישרי לב. על כהני נוב:

6 כי השתות. הרשעים הללו הרסו יסוד העולם הם כהני נוב צדיקי יסודי עולם צדיק מה פעל על עצמו אמר דוד הלא אני צדיק בזה ומה פעלתי אני הלא לא עשיתי מאומה:

7 וה׳‎ בהיכל וגו׳‎. אף שה׳‎ מגביה לשבת בהיכל קדשו אשר בשמים עכ״‎ז משפיל עיניו לראות בארץ לבחון מעשה בני אדם ויודע הוא בשלמי הרעה:

8 צדיק יבחן. מה שאני נרדף משאול לא הוא בעבור העון רק כן דרך ה׳‎ להבחין את הצדיק ביסורים אם יעמוד בצדקתו להטיב אחריתו ולא משנאתו אותו מייסרו:

9 ורשע. אבל את הרשע ישנא עם כי חדל הוא מן היסורים:

10 ימטר. כי סוף הדבר יקבל גמולו משלם כי הרבה רשתות כמטר ירדו עליו מן השמים וילכד בהם:

11 מנת כוסם. המנה למלאות כוסם יהיה מרוח זלעפות ר״‎ל פורעניות רב יביא עליהם:

12 צדקות. איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו:

13 ישר. איש ישר יראה פני ה׳‎ והוא ענין משל ממלך שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו: