1יסודתו. יסוד השיר הזה הוא לדבר במהללי הררי קדש והם ציון וירושלי׳:2כל משכנות. כי אף שכל א״י אהובה היא למקום מ״מ שערי ציון אהוב לפניו יותר מהכל:3נכבדות. וזה לפי שמדובר בך אתה ציון אמרות נכבדות כי סנהדרין יושבים בה ועוסקים בתורה ולזה תקרא עיר אלהים עד עולם:4אזכיר. אמרו במקום ה׳ לעתיד אזכיר את מצרים ובבל על יודעי ואהובי להביאם אל ציון הנה כן אזכיר פלשת וכו׳ להביאם שמה כי יאמר הלא זה יולד שם בציון ר״ל תולדות אבותיו מציון הוא ולזה החזירוהו למקומו:5ולציון יאמר. המבשר יבשר את ציון ויהיה נאמר לה הנה הובא כל איש ואיש אשר יולד בה:6והוא. מי שבידו לכונן הוא יכונן אותה להיות עליון:7ה׳ יספור וגו׳. בעת יכתוב את העמים יספור אז את ישראל הנבלעים בתוכם ויברור אותם ויאמר הלא זה מילדי העברים מעולם מימי אבותיו אשר נולדו בציון ולי המה:8ושרים. אז ישוררו כמו המנגנים בחלילים, ויאמרו כל עיוני והבטתי ותוחלתי המה בך: