מצודת דוד על תהילים פ״ב

1 בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת:

2 בקרב. יושב בקרב הדיינים וכאלו ישפוט עמהם וכפל הדבר לחזוק:

3 עד מתי. הואיל וכן א״‎כ עד מתי תשפטו עול ולעולם תשאו פני הרשעים להחניפם בדבר המשפט:

4 שפטו. לא כן עשו כ״‎א שפטו דל ויתום במשפט הראוי ולא תרחמו עליהם במשפט:

5 הצדיקו. בעת המשפט אם הוא צדיק בריבו ולא תאמרו אזכה במשפט את העשיר בעל דינו שלא לביישו ואח״‎ז אודיעו שהדין עם שכנגדו:

6 פלטו. מיד הבא לעשקם:

7 לא ידעו. אין הדיינים נותנים לב לדעת ולהבין חומר העון והרי הם כההולך בחשיכה ואינו יודע במה יכשל:

8 ימוטו. הלא בעבור קלקול הדין ימוטו מוסדי הארץ והיא קרובה לפול כי על שלשה דברים העולם עומד והדין אחד מהם כן ארז״‎ל:

9 אני אמרתי. אמר בשם ה׳‎ הנה כאשר צויתי אתכם על הדינים אמרתי אז שבעבורם תהיו כמלאכים ולא תשלוט בכם המיתה:

10 ובני עליון. כפל הדבר במ״‎ש:

11 אכן. באמת הואיל ואין אתם נזהרים בה תמותו כמו שמת אדם הראשון על שלא נזהר במצותי:

12 שפטה הארץ. שפוט אתה דין עני ואביון:

13 כי אתה תנחל וגו׳‎. הלא אף בכל גויי הארץ תאהב העניים דכאי הרוח והנחלתם לך לנחלה לזה שפוט את משפטם: