מצודת דוד על תהילים ס״ו

1 הריעו. בעת בוא מלך המשיח יריעו כל העמים תרועת מלך לקבל את ה׳‎ לאלוה:

2 כבוד שמו. כפי הכבוד הראוי לשמו:

3 שימו. הללוהו בכבוד הראוי לו וכפל הדבר במ״‎ש:

4 אמרו לאלהים. אמרו על אלהים:

5 מה נורא. מה מאוד נוראים ונפלאים מעשיך ברוב. בעבור רוב חזקך יכחשו לך אויביך לאמר שהמה אוהביך:

6 יזמרו שמך סלה. לעולם יזמרו לשמך ולא יחזרו לסורם:

7 לכו. אז יאמרו ישראל זה לזה לכו וראו וגו׳‎:

8 נורא עלילה. מעשיו נוראים בעבור בני אדם:

9 הפך ים. בעת יצאו ממצרים:

10 בנהר יעברו ברגל. בימי יהושע עברו בירדן ברגלם:

11 בו. בהישועה הבאה ממנו:

12 מושל. עתה הנה מושל בגבורתו על כל העולם ועיניו צופים באנשים להשיב להם גמול:

13 הסוררים. הסרים מדרך הטוב לא יהיה להם עוד התרוממות עד עולם:

14 השם וגו׳‎. ולא יכלו לכלות אותנו:

15 למוט רגלינו. להיות נופלים מאין תקומה:

16 כי בחנתנו. הצרות אשר באו עלינו המה היו לבחון אותנו אם נהיה עומדים באמונת ה׳‎:

17 צרפתנו. כמו הצורף מסיר סיג הכסף ע״‎י הצירוף כן נתמרקו עונינו ע״‎י הצרות:

18 הבאתנו במצודה. אף כי ישבנו במאסר הוספת עוד להשים במתנינו דבר המעיק ומיצר:

19 ותוציאנו. אבל עכ״‎ז סוף הדבר הוצאת אותנו לרויה ולא כלינו:

20 אבוא. ולזה אבוא לביתך בעולות וכו׳‎:

21 אשר פצו וכו׳‎. לנדור לה׳‎:

22 קטורת אילים. הקטרת אימורי אילים:

23 סלה. לעולם מבלי הפסק כי הבה״‎מ האחרון לא יחרב עוד:

24 לכו שמעו. אמר דוד אל יפג לבבכם מלהאמין כי שמעו וכו׳‎ את אשר עשו לנפשי ומזה תאמינו שגם לכם יעשה כזאת:

25 אליו פי קראתי. בעת הייתי בצרה:

26 ורומם. רוממות ה׳‎ היתה תחת לשוני ר״‎ל ספרתי רוממות האל:

27 און וגו׳‎. אף כשראיתי בלבי און ר״‎ל אף אם חשבתי לעשות און מה עכ״‎ז לא ישמע ה׳‎ ר״‎ל עשה עצמו כאלו לא ישמע ולא יודע מחשבתי כי אינו מצרף מחשבה רעה למעשה ולא דחה את תפלתי בעבור המחשבה ההיא:

28 לא הסיר תפלתי. לא דחה תפלתי מלפניו בעבור רוע המחשבה ההיא:

29 וחסדו. מוסב על לא הסיר חסדו מאתי וחוזר למעלה לומר מזה תדעו כאשר שמע אלי כן ישמע אליכם ותצאו מן הגולה: