מצודת דוד על תהילים פ״ה

1 רצית. כמו שרצית את ארצך מאז והשבת שבות יעקב מגלות בבל:

2 נשאת. כי מחלת עונם וכסית חטאתם עד עולם לא יזכר:

3 אספת. הכנסת עברתך לבל תכעוס בהם:

4 השיבות. חזרת מחרון אפך:

5 שובנו. כן שובנו מגלות אחרון והפר כעסך אשר עמנו:

6 הלעולם. וכי עד עולם תכעוס בנו וכי תמשוך אפך לסוף כל הדורות:

7 הלא אתה. הלא סוף הדבר תשוב תחיינו מן הצרות וישמחו עמך בישועתך:

8 הראנו. לזה הראה לנו חסדך במהרה בימינו:

9 אשמעה. הן שומע אני מה ידבר האל אשר ידבר שלום אל עמו ומבטיחם שלא ישובו לחטוא עוד:

10 אך קרוב. ר״‎ל אין הדבר קשה כי קרוב לפני ה׳‎ וקלה בעיניו להביא ליראיו ישעו ולשכון כבוד בארצנו:

11 חסד ואמת. החסד והאמת פוגשים זה בזה ר״‎ל האחד תלוי בחבירו כשנדבר אמת תבוא חסד אל:

12 נשקו. פגשו זה בזה ונשקו יחד ר״‎ל תלוים המה זה בזה כשנעשה צדק תבוא השלום:

13 אמת. כשתתרבה האמת בארץ אז יהיה הצדק נשקף מן השמים להראות ע״‎פ הארץ:

14 גם ה׳‎ וגו׳‎. ר״‎ל מלבד גמול המעשה יתן גם את הטוב מה שהבטיח בחסדו:

15 צדק. כל איש יהלך לפניו הצדק ר״‎ל שיהיה הצדק תמיד נוכח עיניו וישים פעמיו לדרך הצדק ללכת אחריה וכפל הדבר לחוזק: