מצודת דוד על תהילים קמ״ז

1 כי טוב. כי הוא טוב:

2 זמרה אלהינו. זמרה לאלהינו:

3 כי נעים וגו׳‎. על כי הוא נעים לזה נאוה לו תהלה:

4 בונה. הוא הבונה לעתיד את ירושלים ואת ישראל הנדחים בקצה הארץ יכנס אליה:

5 הרופא. הוא הרופא למי שלבו נשבר מרוב התוגה:

6 ומחבש. עושה תחבושת לעצבותם ר״‎ל מעביר העצבון:

7 מונה וגו׳‎. ר״‎ל יודע הוא מספרם וקורא להם שמות לכ״‎א שם הנאה לו:

8 לתבונתו. לדברים שיש בהם תבונה הנמצאים אצלו אין מספר להם כי רבו מאד:

9 ענו. הרימו קול לה׳‎ בהודא׳‎ על הטוב׳‎:

10 הרים. לפי שא״‎א לחרוש ולזרוע שם בעבור הגובה לזה מצמיח שם חציר למאכל בהמה:

11 לחמה. חציר ההרים:

12 לבני עורב וגו׳‎. נותן מזון לבני עורב הקטנים אשר יצעקו בעבור חסרון המזון וזו על כי המה לבנים בקטנותם חושבים אבותיהם שאינם בניהם בעבור שינוי מראות הנוצות ואינם חוששים לזונם והקב״‎ה מזמין להם יתושים מתוך צואתם ואוכלים אותם:

13 לא בגבורת. אינו חפץ במי שתולה בטחונו בגבורת הסוס לרוץ ולרדוף במלחמה:

14 לא בשוקי. לא ירצה במי שבוטח בחוזק שוקיו לרוץ רגלי:

15 רוצה. רק רוצה ה׳‎ ביריאיו וחוזר ומפרש שהם המיחלים לחסדו ואינם בוטחים בעצמם בחוזק השוק או בגבורת הסוס כי הבוטח באלו מסיר יראת ה׳‎ מעל פניו:

16 שבחי ירושלים. יושבי ירושלים:

17 ציון. אתם יושבי ציון הללו את אלהיך:

18 כי חזק. ולא יוכל האויב לכבשה מעתה:

19 ברך. הוא ברך את הבנים אשר בקרבך ר״‎ל שיהו הבנים מרובים ויתגברו על האויב:

20 השם גבולך. בגבולך שם שלום כי לא תבוא אליך מלחמה:

21 חלב וגו׳‎. ולא יאכלם האויב:

22 אמרתו. הוא המטר הבא במאמר פיו:

23 עד מהרה. כאשר ישלחנו ירוץ מהרה לעשות שליחותו:

24 כצמר. לבן כצמר ועם שהצמר הוא פחות ממנו בלובן עם כל זה המשילו לצמר על כי אין מה בארץ יותר לבן מצמר להמשיל אליו וכן וקולו כקול מים רבים יחזקאל מ״ג:ב׳ וכמוהו רבים:

25 כפור. הוא הנופל מן השמים בשחר בזמן הקור המפוזר ע״‎פ האדמה כאפר המפוזר ולפי שאין הכפור לבן כמו השלג לכן דמהו לאפר:

26 משליך קרחו כפתים. ר״‎ל מקריש כל פני המים וכאילו השליך חתיכת קרח לכסות כל רוחב המים וארכו:

27 לפני קרתו. לפני הקור הבא בגבורתו מי יוכל להתקיים אם לא יתחמם מדברים המחממים:

28 ישלח דברו. ר״‎ל ישלח המטר או חום השמש והם ממסים את השלג והכפור והקרח וכשהוא מנשב רוחו ימסו ויזלו מים:

29 מגיד וגו׳‎. מוסב על מלת שבחי שאמר בתחלת הענין לומר שבחי את ה׳‎ על שהוא מגיד דברי תורה ליעקב:

30 חוקיו וכו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

31 לא עשה כן. ליתן להם דברי התורה ולא הודיע להם את המשפטים כ״‎א לישראל לבדם:

32 הללויה. לזה הללו את יה: