מצודת דוד על תהילים קל״א

מהדורה: ובלכתך בדרך

1 שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֤ה לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃

2 אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי׃

3 יַחֵ֣ל יִ֭שְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָ֑ה מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ פ

פירוש מצודת דוד על תהילים קל״א

1 לא גבה לבי. במחשבת הלב לא הייתי מתגאה:

2 ולא רמו עיני. במעשה להשתרר ביותר להרים עין למעלה כדרך גסי הרוח:

3 ולא הלכתי בגדולות. לא עשיתי דברים גדולים ונפלאים בבניינים נאים ומגדלים גבוהים להראות גדולה וכבוד ממני, ר״‎ל יותר מהצורך ומהראוי לי:

4 אם לא. הוא ענין שבועה כאומר אם לא עשיתי כן יבא עלי עונש כזאת וגזם ולא אמר:

5 שויתי ודוממתי. המשלתי נפשי כתנוק הנגמל משדי אמו שכל בטחונו על אמו כן כל בטחוני בה׳‎:

6 כגמול עלי נפשי. הנפש אשר עלי ובקרבי הוא כתנוק הנגמל וכפל הדבר להתמדתו:

7 יחל ישראל. ר״‎ל ממני ראו וכן עשו גם אתם וקוו אל ה׳‎ מעתה ועד עולם: