מצודת דוד על תהילים ק׳

מהדורה: ובלכתך בדרך

1 מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהֹוָ֗ה כׇּל־הָאָֽרֶץ׃

2 עִבְד֣וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃

3 דְּע֗וּ כִּֽי־יְהֹוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ ולא וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃

4 בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הוֹדוּ־ל֝֗וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ׃

5 כִּי־ט֣וֹב יְ֭הֹוָה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד־דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ׃ פ

פירוש מצודת דוד על תהילים ק׳

1 לתודה. זה המזמור יאמר המביא תודה על הנס הנעשה לו:

2 הריעו וגו׳‎. על כי תראו מפלאות ה׳‎ בהנס הנעשה לי:

3 הוא אלהים. ר״‎ל הוא בעל היכולת:

4 הוא עשנו. הוא גדלנו ורוממנו וכן ישמח ישראל בעושיו לקמן קמט:

5 ולו אנחנו. מיוחדים אנחנו לו להיות נקראים עמו וצאן מרעיתו:

6 בואו. בעת יהיה נעשה לכם נס בואו שעריו בקרבן תודה והללו אותו:

7 לעולם חסדו. חסד ה׳‎ הוא דבר המתקיים עד עולם ולא כן חסד ב״‎ו:

8 אמונתו. האמנת הבטחתו קיימת עד כלות כל הדורות: