מצודת דוד על תהילים ע״ג

1 אך טוב וגו׳‎. ר״‎ל הן השכלתי לדעת שהאלהים הוא אך טוב לישראל ולברי לבב שבהם ולא להרשעים כי הצלחתם באמת לא לטובה יחשב:

2 ואני כמעט. טרם שומי זאת על לבי כמעט היו רגלי נטויים מדרך ה׳‎:

3 כאין. כשעה מועטת מאפס זמן היו אשורי נשפכים מעבודת ה׳‎ וכפל הדבר במ״‎ש לגודל הקרוב:

4 בהוללים. בהצלחת ההוללים כי עיני ראו שלום הרשעים:

5 למותם. לעת בוא זמן מותם אין להם תחלואים ויסורים וכ״‎א בריא הוא כבנין אולם:

6 בעמל אנוש. בעת בוא עמל על אנשים אין הוא בכלל העמל ואינם מנוגעים עם שאר בני אדם:

7 ענקתמו. מעלה גאוה סביב צוארו כענק הזה המסבב הצואר:

8 יעטף. יכסה עצמו במסתר לארוב על אנשים לשית ולקחת החמס לעצמו:

9 יצא. מרוב שומן ידמה שיצאו עיניהם כאילו אין להם עינים כי בעובי שומן הפנים יתכסו העינים:

10 עברו. מצאו הצלחות מרובות עד כי עברו ליותר מאשר עלה בלבם להיות צופים ומביטים עליה:

11 ימיקו. ימסו בני אדם במעשיהם ובכל עת ידברו ברע ועושק וכל מחשבתם באלה ממרום ידברו. מדברים כלפי מעלה כפרעה וסנחריב והדומים:

12 שתו. שמו פיהם לדבר מול יושב שמים:

13 ולשונם. אף כי לשונם תהלך בארץ מתחת השמים יעיזו פניהם לדבר מול יושב שמים:

14 לכן. בעבור רוב שלות הרשעים עם גודל רשעתם:

15 הלום. הנה ר״‎ל למעשה הרשעים ההם:

16 ומי מלא. מי כוס מלא תרעלות ימצו וישתו ר״‎ל מאוד דעותיהם נמשכות אחר מעשה הרשעים ההם:

17 איכה ידע אל. מעשה בני אדם:

18 ויש דעה. לדעת הכל וכפל הדבר במ״‎ש:

19 הנה אלה. רשעים הם והמה בשלוה מעולם וגדלו בעושר רב:

20 אך ריק. לריק ובחנם הייתי זך הלבב מבלי הרהור עון ובחנם רחצתי כפי להיות מנוקים מגזל ושאר עבירות:

21 ואהי. והנה מעשה הטוב הועילו להיות נגוע בכל עת ולבוא עלי תוכחות יסורים בכל בוקר כי הלא להרשעים אין מחסור ואני מוכה ומעונה:

22 אספרה כמו. לספר הדבר כמו שהוא ר״‎ל כל מה שיש להרהר:

23 הנה דור. הנה הספור יסית שאף בני הדור ההוא שהמה בניך ר״‎ל מאמינים בך הנה בשמעם מה שיש להרהר אעשה אותם לבוגדים ולזה לא ארבה עוד לדבר:

24 ואחשבה. אהרהר במחשבתי לדעת ולהבין את זאת על כי נראה בעיני שהדבר הזה הוא עמל ולא משפט יושר:

25 עד אבא. לא הבנתי דרכי ה׳‎ עד אשר באתי אל המקדש ואל הכהנים המתבודדים שם בעיון החכמה ואת פיהם שאלתי ואדע מלין יענוני ואבינה לאחרית הרשעים שאיננה טובה:

26 אך בחלקות. כל טובתם המה אך לתשלום גמול מעט מעשה הטוב שעשו למען תחליק דרכם שימעדו מהר לפול בחשכת הצרות ולא יהיה להם זכות מה להגן:

27 איך. כל רואיהם יתמהו עליהם ויאמרו איך נעשו שממה כרגע וכלו מן הצרות המבהילים:

28 כחלום. כמו החלום שמעת הקיצה חלף והלך לו כן יכלו פתאום:

29 בעיר. במקום רואים תבזה צלמם ודמותם:

30 כי יתחמץ לבבי. כי בעוד היה לבי כעוס על הדבר ובעוד אחדד כליותי להרהר:

31 ואני בער. עדיין הייתי בער ולא אדע מדוע דרך רשעים צלחה:

32 עמך. בהנהגה אשר עמך הייתי כבהמה כי לא הבנתיה:

33 ואני תמיד עמך. ומ״‎מ הייתי תמיד עמך ולא זזתי ממך וכאלו אחזת ביד ימיני ללכת אחריך:

34 בעצתך. כאלו נהגת אותי ללכת בעצתך:

35 ואחר. אחר כל אלה תקח אותי הכבוד ר״‎ל בעבור שלא זזתי ממך השגתי את הכבוד בהבנת הדבר לאמיתו:

36 מי לי. עתה רואה אנכי כי אין מי בצבא השמים להרע או להיטיב:

37 ועמך. לא חפצתי לשתף עמך את מי בארץ כי אין דומה לך:

38 כלה. בשרי ולבבי יתאוו לה׳‎:

39 צור לבבי. כי אלהים הוא חוזק לבבי וחלקי לעולם:

40 רחקיך. הרחוקים ממך יאבדו כאשר מעולם הכרת כל הסר ממך:

41 ואני וגו׳‎. יש לי קרבת אלהים כי אקרב עצמי אליו:

42 שתי. שאשים מחסי בה׳‎:

43 לספר. לעסוק בספורי מעשיך הנוראים והנפלאים ולא לעסוק בדברי זולת: