1האמנם. כשבא דוד אל המעגל במקום שהיה שאול שוכב שם ולקח משם חנית המלך וצפחת המים והלך לו ומרחוק קרא ואמר הלא תענה אבנר וכו׳ כמ״ש בשמואל א׳ ולזה אמר האמנם נאלמתם מלדבר צדק שיש לכם לדבר והמישרים שיש לכם לשפוט בני אדם כי הלא עתה תוכלו להראות לשאול שאינני אויבו שהרי היה מסור בידי ולא הרגתיו:2אף בלב. לא סוף הדבר שלא למדתם זכות אלא אף בכוונת הלב תפעלו העול בארץ תפלסון. תיישרו את החמס אשר בידכם לומר על החמס שישר הוא:3זורו. הרשעים הללו נעשו זרים לה׳ מעת צאתם מן הרחם:4תעו. המדברים עלי כזב תעו מדרך הטובה מעת צאתם מבטן:5חמת למו. בכעסם מטילים ארס כנחש והוא ענין מליצה:6כמו פתן חרש. המה כמו פתן אשר לעוצם רעתו לא יועיל לו הלחש כאלו היה חרש ואוטם אזנו לבל ישמע כי כן הרשעים הללו לא יועיל בם המוסר כאילו היו חרשים וכו׳:7אשר וגו׳. בעבור רוע טבעו לא ישמע לקול מלחשים ואף אם החובר חברים הוא מחוכם מאד בדבר הלחש עכ״ז לא ישמע לקול לחשו:8שנימו. של הרשעים הללו:9כפירים. הטורפים ככפירים:10ימאסו. יהיו נמסים כמים וילכו לאבדון:11ידרוך. המקום ידרוך עליהם חציו ויהיו כדברים הנכרתים חיש מהר:12כמו שבלול. כשבלול הזה אשר דרכו להיות נמס והולך בזרוח עליו השמש וכמו הנפל של אשה אשר אינו רואה השמש כן הרשעים הללו לא יראו השמש ר״ל אור הישועה:13בטרם. עד לא יבינו ענפי הקוצים להיות מתקשים כמצב אילן הקוץ ר״ל עד לא ובינו בני הרשעים להרשיע כאביהם:14כמו חי. כמו דבר הנעקר ע״י אדם בריא וכמו הנעקר בחרון אף כי אז לא ישאר מאומה כן יעקרם ה׳ ברוח סערה לבל ישאר שארית:15כי חזה. כאשר יראה נקמת ה׳:16פעמיו ירחץ. בדרך הלוכו ירחץ רגליו בדם הרשע הנשפך בארץ:17ויאמר אדם. אז יאמר כל אדם אך סוף הדבר הוא אשר יש פרי ותשלום גמול לצדיק ויש אלהים שופטים לשפוט את הרשע כרשעתו ואם ייטב לו בראשיתו אך סוף הדבר לקבל גמול:
