רש"י על יומא ב׳ א

1 מתני' שבעת ימים קודם יוה"כ מפרישין כ"ג - שכל עבודת יוה"כ אינה כשירה אלא בו כדיליף בהוריות בפרק בתרא דף יב: דכתיב גבי יום הכפורים וכפר הכהן אשר ימשח אותו ובגמרא דף ו. מפרש למה מפרישין:

2 ללשכת פרהדרין - כך שמה ובגמרא מפרש למה נקראת כן:

3 ומתקינין לו - ומזמנין כהן אחר להיות כהן גדול תחתיו אם יארע בו פסול קרי או שאר טומאה המעכבין מלבוא למקדש:

4 ובעד ביתו - גבי יוה"כ כתיב באחרי מות:

5 א"כ - דחיישת למיתה:

6 אין לדבר סוף - שמא גם זו תמות:

7 גמ' שריפת הפרה - פרה אדומה:

8 שעל פני הבירה - לקמיה מפרש מאי בירה:

9 צפונה מזרחה - במקצוע מזרחית צפונית של עזרה היתה:

10 שכל מעשיה - של פרה:

11 כלי גללים - צפיעי בקר מפרש להו במנחות בפ' ר' ישמעאל מנחות דף סט::

12 כלי אדמה - שאין עשויין ככלי חרס בכבשן אלא מן האדמה היא שהוא כאבן רכה וחוקקין ממנה כלים:

13 מאי טעמא - תקינו לה כלים הללו:

14 דטבול יום - לקמן יליף בפרק טרף בקלפי יומא דף מג: והזה הטהור כו':

15 כי היכי דלא ליזלזלו בה - לומר הואיל וטבול יום כשר בפרה אין צריך להיות זריזין בה בשמירת טהרה לכך עשו בה מעלות הרבה לטהרה וזו אחת מהן:

16 כיון דחטאת היא - חטאת נקראת שנאמר במדבר י״ט:ט׳ למי נדה חטאת היא:

17 וחטאת טעונה צפון - חטאות הקריבות במזבח נשחטות בצפון ולא שזו טעונה צפון שהרי היא נשחטת בהר המשחה:

18 וכתיב - בפרה שם אל נוכח פני אהל מועד בהזאת דמה שהוא עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל שהוא בכותל מזרחי:

19 כי היכי דליהוי היכירא - לדעת שהופרש שם כדי להטיל עליו עבודת פרה הקרויה חטאת וטעונה מזרח וישים לב להיות זריז במעשיה וסדר עבודותיה:

20 הבירה אשר הכינותי - אשר זימנתי לה מקום גורן ארונה לבנותה בו ודוד קאמר ליה להאי קרא בדברי הימים:

21 מנא הני מילי - דבעי פרישה ליוה"כ ולפרה:

22 כאשר עשה - במלואים שצוה אותם לפרוש מביתם ז' ימים שנאמר ויקרא ח׳:ל״ה ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה וגו' ובשמיני עבדו שנאמר שם ט ויהי ביום השמיני קרא וגו' וכתיב קרב אל המזבח וגו' כאשר וגו' צוה לעשות לדורות לפרוש ז' לפני עבודת יום אחד: