רש"י על חולין נ״ח

1 דשיחלא קמא - בלע"ז פושט"א. אותן שהיו במעיה בשעה שנטרפה כולן אסורות דעובר ירך אמו הוא ועמה נטרפו:

2 מכאן ואילך - היא והזכר גורמין להם שיבאו ודבר שאיסור והיתר גרמו לו שיגדל מותר:

3 ושוין - ר' אליעזר ורבנן דפליגי בולד בהמה טרפה:

4 בדספנא מארעא - היא מעצמה מתחממת בארץ ויולדת וההוא חד גורם הוא:

5 גדלה - משמע כל גידוליה באיסור:

6 אלא הא דתנן - כיון דאמרת דהאי מודים בביצת טרפה בדספנא מארעא דחד גורם הוא קאמר מכלל דפלוגתייהו בזה וזה גורם וע"כ בשנטרפה ולבסוף עיברה פליגי דאיכא זה וזה גורם:

7 במאי קא מיפלגי - על כרחך בנטרפה ולבסוף עיברה:

8 להודיעך כחו דרבי יהושע - תירוצא הוא:

9 סבירא ליה כרב אחא בר יעקב - דאמר לעיל חולין דף נז: הלכה טרפה יולדת:

10 ומתני לה לדאמימר כדאמרינן - הני ביעי דטרפה כו' דאיכא לפלוגי בין שיחלא קמא לשיחלא בתרא אפילו בטרפה ודאית:

11 רבינא לא סבר לה - כוותיה ולא מצי למימר דשיחלא בתרא דהא לא טענה הלכך מוקי לה לדאמימר בספק טרפה והכי קאמר דשיחלא קמא משהינן לה אי הדרה וטענה לאו טרפה היא ושרו קמאי:

12 מפני שגדלה באיסור - אלמא טענה:

13 במאי קא מיפלגי - על כרחך בעיברה ולבסוף נטרפה דאי בנטרפה ברישא תו לא טענה ובהא פליגי רבי אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא והרי הוא כאחד מאיבריה:

14 ור' יהושע סבר כו' - וכיון דהכי הוא אדמיפלגי כו':

15 ומודים - ודאי בביצת טרפה:

16 בשיחלא קמא - דכיון דאגידא ביה דמעורה בגידין כגופה דמיא:

17 והלכתא בזכר - ספק טרפה דידיה אי שהי שנים עשר חדש ודאי לא נטרף ושוב אין צריך לבודקו כגון אם ספק דרוסה או נפולה או שמא ניקב הקרום מחמת שראינוהו שלקתה:

18 כל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת י"ב חדש - ונפקא מינה כדמפרש רב פפא:

19 שמע מינה - מדרב הונא:

20 קישות שהתליעה באיביה - בעודה מחוברת:

21 אסורה - התולעת באכילה דכיון דמהלכת בתוך הקישות והקישות מחוברת בקרקע שורץ על הארץ קרינא ביה אבל התליעה בתלוש לאו שורץ הוא עד דנפיק מיניה ומהלך על גבי הקרקע כדמפרש בשילהי פרקין דף סז::

22 הני תמרי דכדא - שהתליעו ואין ידוע אם במחובר אם בתלוש:

23 לבתר תריסר ירחי שתא שריין - דאי במחובר התליע לא הוי חיי עד השתא:

24 בקא - מין זבוב צינציל"א והיא נושכת כצרעה:

25 דידבא - זבוב:

26 אימרא - לשון איוב לט כעת במרום תמריא. נתנכרה לו ומרדה עליו אינשלביי"ר:

27 לבר מחוזא - על שם שהיו בני מחוזא מעונגים ושמנים נאמר משל זה עליהם:

28 ומצת מיניה - דמא. מצצת דמו:

29 מני - משקל ששים מני:

30 בקורנסיה - מרטי"ל. כלומר הוי זהיר בו שנשיכתו כבדה:

31 במני דידהו - במשקל שלהן של בקי שהוא קל:

32 בשני דידהו - רגעים הן:

33 תנן התם - בבכורות לענין מומים:

34 לא שנו - דקתני הרי זה מום לגבוה הא להדיוט שרי:

35 אלא שחסר ויתר ביד - שחסור זה דבעלת שלש או יתור זה דבעלת ה' ביד שאין לה אלא יד אחד או שיש לה ג' ידים:

36 כנטול דמי - יתר אחד כחסר אחד והויא כבעלת רגל אחד וטרפה דהויא כשמוטת ירך בבהמה:

37 סניא דיבי - בודי"ל קרשטניי"א קורין לו:

38 גובתא - כמו קנה בשר:

39 דהוה מעבר מבי כסי להובלילא - המסס:

40 לאכשורה - כדאכשרנא בגובתא דבי כסי והובלילא:

41 בחדא מחיתא מחתינהו - וכי באריגה אחת ארגתם לכולם לשון שמות לט בתרגום עובד מחי. דתיקון דבור קרו לו אינשי אריגה שמסדר את דבריו:

42 היכא דאיתמר - דברייתא הכי אית להו איתמר:

43 והיכא דלא איתמר לא איתמר - ויתר הוא וכאילו ניטל אחד מן המעים כנגדו הוא דכל יתר כנטול דמי וכן הלכה דליכא מאן דפליג. ואע"ג דאמרן לעיל חולין דף מז. באוני דריאה לית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת הא אוקימנא והוא דקיימא בדרא דאוני דקים להו לרבנן דאורחייהו בהכי אבל ביני ביני טרפה אלמא כנטול דמי וגבי רגלים דלאו אורחייהו ודאי טרפה:

44 היוצאים מן הבהמה כאחד - דאית לה תרתי הדורי דכנתא ושניהם יוצאין מן הקיבה זה בראשה וזה באמצעה:

45 וכנגדן בעוף כשרה - דעוף זימנין דהוי הכי ואע"ג דלא משתכח להו הכי קים להו. ויש מפרשין שכל עוף דרכו כן משום דמן הזפק ועד הקורקבן קנה של מעיין אחד וההוא קרי בני מעים ובראש הקורקבן יוצאין בני מעים גמורין:

46 אבל יוצאין ממקום אחד - סמוכין זה לזה:

47 וכלים עד כאצבע - וחוזרין ומתחברין בתוך רוחב אצבע:

48 פליגי בה - בהיכא דיוצאים ממקום אחד דקתני כשרה:

49 מלמטה - סמוך לנקב הרעי מתחברין כדי שיהא הרעי יוצא ממקום אחד:

50 ר' יהודה - הא דאמר דחשיב לה כגלודה שניטל עורה ורבי ישמעאל נמי חשיב לנוצה כעור דאמר נוצה מצטרפת לכזית לפגל בחטאת העוף אם מלקה ע"מ לאכול כזית בין נוצה ועור ובשר חוץ לזמנו:

51 אפגולי - גרסינן:

52 אלא לענין אפגולי - דקסבר חזיא לאכילה:

53 לא מגין - וכי ניטלה נמי לא איכפת לן:

54 מתני' אחוזת הדם - שאחזה דם וחלתה:

55 והמעושנת - נכנס עשן בגופה:

56 והמצוננת - חולי מחמת צינה: הרדופני - סם המות לבהמה:

57 מים הרעים - מים מגולים:

58 אכלה סם המות - שהוא סם המות לאדם:

59 גמ' קורט של חלתית - חד הוא ונוקב את בני המעים. חלתית לזר"א:

60 תיעא - תור"א בלע"ז ועשב מר הוא מאד וכל אלו קשין לה:

61 כלב שוטה - אמרינן בסדר יומא דף פג: רוח רעה שורה עליו וכשנושך אדם שורה עליו והורגתו:

62 קשיא חלתית - דהכא אחלתית דשמואל:

63 וקשיא סם המות - דהכא אסם המות דמתני':

64 הא דידה - ברייתא בסם המות דבהמה שאינו סם המות לאדם:

65 בתרי גווני סם המות - דבהמה מיירי תנא דברייתא: