רש"י על חולין צ״ד

1 חתוכה נמי לישדר - עם גידה דליכא למיחש שמא ימכרנה לישראל דהא לא זבני מיניה דחיישינן לטרפה:

2 אלא במקום שמכריזין - שישראל מותר ליקח שם באותו מקום מן העובד כוכבים כיון שלא הכריזו דלמאי ניחוש לה הטבחים ישראלים הם ולטרפה ליכא למיחש דהא לא הכריזו היום:

3 שלימה נמי לא לישדר ליה - עד שיטול גידה דאע"פ שמקומו ניכר איכא למיחש דלמא חתיך לה עובד כוכבים ומזבין וסבור זה שנטל גידה:

4 חיתוכא דעובד כוכבים - בירך אינו עשוי כשל ישראל שהוא פורעה כדרך שהגיד מונח. ועל דא סמיך רבי בשולח ירך לחבירו על יד עובד כוכבים ולא עשה בה חותם דכשרה היא אם היא חתוכה כדרך שישראל חותכה אחר חטיטת הגיד אבל באבר אחר שחיתוך עובד כוכבים וחיתוך ישראל שוין בו אסור עד שיהא בו חותם:

5 ואיבעית אימא במקום שאין מכריזין - ודקשיא לך חתוכה נמי לישדר דהא לא זבין לה ישראל גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל ואותו הרואה שזה נתנה לו לוקח הימנו וכסבור ניטל גידה:

6 ואיבעית אימא - טעמא דמתני' דאמר חתוכה לא לישדר עם גידה:

7 משום דגונב דעתו - דעובד כוכבים כסבור שישראל זה אוהבו מאד שתקנה וטרח בה ליטול גידה עד שנראית לעצמו ואח"כ נתנה לו והוא לא נטלו ונמצא מחזיק לו טובה חנם:

8 מברא - ספינה רחבה שעוברין בה את הנהר:

9 פייסיה למבוריה - תן שכרו לבעל המעבורת:

10 במר דשחוטה - בחילוף שחוטה בחזקת שחוטה וחבירו בבכורות דף ל. ההוא טבחא דמזבין תרבא דאטמא במר דכנתא. ולי נראה דלשון תמורה הוא. דהאי דטרפה לאו דוקא דטרפה בשחוטה לא מיחלפא אלא כלומר טרפה שחוטה נתן לו במר דכשרה שחוטה:

11 ואשקייה חמרא מזיגא - והעובד כוכבים סבור שהיין חי:

12 וכי מכללא מאי - מה לנו אי איתמר מכלל אי בפירוש הא מהא כללא שפיר שמעינן ואמאי אשמעינן גמרא דלאו בפירוש אתמר ומה יש לנו לגמגם בכלל זה:

13 למ"ד טרפה הואי - איכא למימר דלאו משום גניבות דעת איקפיד אלא משום דאשהייה גביה עד השתא:

14 אנפקא חייא משמע - משום יקרא דידיה איקפיד שעבר על דבריו:

15 לא יסרהב - לא יפציר בו הואיל ויודע שלא יעשה משום דגונב דעתו להחזיק לו טובה בחנם כסבור שמן הלב מסרהב לו כן:

16 ולא יפתח לו כו' - כל חביותיהם מגופות היו וכשבא אדם חשוב אצלו פותח לו חבית להשקותו יין חזק ואם מכר חבית לחנוני שלמה ועדיין היא אצלו לא יפתחנה לאורח הבא לו מפני שגונב לבו להחזיק לו טובה חנם כסבור זה הפסד גדול נפסד ע"י שהרי תשאר חבית זו חסרה ותתקלקל יינה וזה ימסרנה מיד לחנוני שימכרנה לו:

17 אא"כ הודיעו - מכרתיה לחנוני ואיני נפסד:

18 לא יביא לו פך ריקן ויאמר לו סוך שמן - מפני שיודע בו שאינו סך וגונב דעתו כסבור שיש בו שמן:

19 ואם בשביל כבודו - של אורח להודיע לבריות שחביב הוא עליו מותר:

20 המתקשקש - חסר. לפי שזה סבור שהוא מלא:

21 שמתעהו - גונב דעתו:

22 ואם יש שם חבר עיר - חבורות עיר שיש שם רבים וזה מתכוין להחשיב את האבל בעיניהן שיאמרו כמה חשוב זה שזה מכבדו כ"כ:

23 מותר - דגדול כבוד הבריות:

24 סנדל - של עור בהמה שמתה חיה מאליה אין עורה חזק כשל בריאה שחוטה:

25 חיה שחוטה - בריאה שחוטה:

26 הסכנה - שמא מחמת נשיכת נחש מתה והארס נבלע בעור:

27 ושמן צף על פיה - כסבור שהכל שמן ומזמן עליו אורחים ובטוח שיש לו שמן הרבה לצרכם:

28 וחנק את עצמו - שלא היה לו מה להאכילם ובוש מהם:

29 שעוזק - סוגר כמו ויעזקהו ישעיהו ה:

30 שלימה אין צריך ליטול - מפני שניכר שלא ניטל והאוכלה נוטלו:

31 ובעובד כוכבים בין שלימה כו' - לקמיה מפרש לה:

32 אין מוכרין טרפה לעובד כוכבים - בסתם אא"כ הודיעו שהיא טרפה דתו ליכא גניבת דעת. ובמקום שאין מכריזין דליכא למיחש לשמא ימכרנה לישראל או במקום שמכריזין וביום שהכריזו הכי מתוקמא לקמן:

33 אחד מפני האנסים - שעובד כוכבים אנס הוא ומעכב הדינר בידו וגוזל את הטבח:

34 כיון דלא אכרוז - היום והכל יודעים שאין היום טרפה באיטליז:

35 אתי למיזבן מיניה - ואוכלה בגידה כסבור שניטל:

36 אלא פשיטא במקום שאין מכריזין - דלא זבני מיניה אימא מציעתא כו':

37 אלא במקום שמכריזין - והיום אירע להם אונס שלא הכריזו הלכך אתי ישראל למיזבן מיניה:

38 אכרוזי הוו מכרזי - ומדלא אכרוז לאו טרפה היא ויאכל ומה בכך:

39 רבא אמר כולה במקום שמכריזין רישא - דקתני ובעובד כוכבים אפילו חתוכה אין צריך ליטול כשהכריזו היום שאותו היום לא יקח ישראל בשר מעובד כוכבים וסיפא נמי דאסור לשלוח דינר ביד עובד כוכבים כשהכריזו היום דהואיל ויש טרפה ימכרנה לו:

40 מציעתא בשלא הכריזו - שאירע להם אונס ולא הכריזו על טרפה שנפלה לידם לפיכך אסור למוכרה לעובד כוכבים שמא ימכרנה לישראל דהואיל ומקום שמכריזין הוא והיום לא הכריזו אתי למזבן מיניה:

41 כולה במקום שאין מכריזין - ולא זבין ישראל מעובד כוכבים בשר הילכך רישא א"צ ליטול גידה וסיפא נמי אסור לשלוח עובד כוכבים וליקח בשר דכיון דאין מכריזין יש לחוש שמא יש טרפה באיטליז ואין אנו יודעין:

42 ומציעתא - דקתני אסור למכור לעובד כוכבים אם לא הודיעו:

43 גזירה שמא ימכרנה לו - הטבח בפני ישראל וזה הרואה לא שמע מן הטבח שהיא טרפה סבור שהיא כשרה. ומיהו ברישא גבי שולח ירך לעובד כוכבים לא גזר שמא יתננה לו בפני ישראל ויקחנה מידו ויאכלנה בגידה דבשלמא גבי מכירת טבח באיטליז קמזבין ליה לעובד כוכבים התם ישראל טובא קיימי וחזו וחיישינן דלמא חד מינייהו הדר וזבין לה מיניה אבל שולח לעובד כוכבים בביתו הוא ומי ראה ואת"ל יראנה אדם לא גזרינן כולי האי שמא יקחנה זה דכ"ע לא זבני בישרא ותנא דמתני' פליג אתנא דברייתא וגזר בה כדאוקימנא לעיל גזירה שמא יתננה לו כו':

44 נפל בישרא לבני חילא - בא לידינו בשר לעובדי כוכבים:

45 לא זבני - דגנאי הוא להם מאחר שאין אנו רוצים לאוכלה:

46 אינהו הוא דקא מטעו אנפשייהו - דלא משיילי אי טרפה אי כשרה. והאי דקתני לעיל מפני שמטעהו במוכר לו בחזקת שחוטה וכן הפותח חביות המכורות לחנוני דאומר לו בשבילך אני פותחם דודאי גונב דעתו:

47 הוו אתו לסיכרא פגעו אהדדי - וכסבור מר זוטרא שלקראתו יצאו:

48 כולי האי - יצאתם יותר מדאי:

49 לא הוה ידעינן - ולעשות עסקינו ולילך למקום אחר יצאנו:

50 דאחלישתיה לדעתיה - שהיה סבור תחלה שכבדנוהו:

51 והא קמטעינן ליה - אם לא הייתי מגלהו היה מחזיק לנו טובה חנם:

52 איהו הוא דמטעי אנפשיה - אחרי שאנו לא אמרנו לו לקראתך יצאנו: