רש"י על חולין נ״ז

1 באחוזת עינים - ולא נגע בו ולא הזיקו אלא דנדמה לאביו כאילו נשחט לפי שלא היה רוצה ליגע במעיים שלא יהפך בהן:

2 צנא - סל:

3 דאנקורי - עופות שנשתברו רגליהן בארכובה למטה או למעלה מארכובה ואין העצם יוצא לחוץ. ובתשובת הגאונים מצאתי עוף שחור הוא ושל מים הוא ובמצחו חברבורות לבנות ועל שם כך נקרא אינקורי שהוא מנומר כמו ניקוב פינטור"א ובעיר הזאת יש מהן:

4 בצומת הגידין - שיהו ששה עשר חוטין קיימין כדאמרינן בפרק בהמה המקשה לקמן חולין עו: והוא בשפולו של עצם השוק סמוך לארכובה:

5 יד - כתף:

6 שמוטת ירך - בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ואיעכול ניביה:

7 שמוטת גף - פרק עליון המחובר בגבה:

8 טרפה דחיישינן שמא ניקב הריאה - לפי שהריאה נחבאת בין הצלעות וקרום הבשר רך ודק בין צלע לצלע וכששומטת גפה מתנתקת הריאה עם הגף:

9 תיבדק - הריאה. מכניס קנה דק בגרגרת ונופח בריאה ואם הרוח יוצא טרפה ואם לאו כשרה:

10 כעלה של וורד - דקה ואדומה:

11 בין אגפים - בין כנפיה:

12 דלא מיטריף בה - אם ניקבה:

13 כנגדן בעוף - אלמא ניקבה הריאה דבהמה ה"ה לעוף:

14 לא לינפל - אם נפלה מן הגג דאמרן צריכה בדיקה א"צ לבדוק בריאה:

15 ולא ליחמר - בנפלה לאור שבודקין המעיים שמא הוריקו א"צ לבדוק הריאה:

16 ורוב צלעות מגינות עליה - רוב ריוח הצלעות מגין עליה שהצלעות אינן שוכבות על רחבן אלא על חודן וכולן רחבן לפנים והריאה נחבאת ביניהם:

17 של בריבי - חזקיה שהיה גדול בדורו:

18 ניכר שאינו בקי בתרנגולים - אינו רגיל לאכול תרנגולים לפיכך לא ידע אם יש להן ריאה ולשון בדיחותא הוא:

19 נהרא נהרא ופשטיה - אין פשטי הנהר דומין זה חריף וזה עומד כך אין מנהג המקומות דומות ורב כשרה סבירא ליה וראה בני פומבדיתא שנהגו בו איסור ולא התירו בפניהם ורב יהודה מפומבדיתא הוה וסבר דרב טרפה ס"ל:

20 צומת הגידין - מקום שהגידין צומתין מתחברין ומתהדקין לשון חומץ צומתו דפסחים דף מ. אשטריינט"א בלע"ז:

21 שמוטת ירך בעוף כשר - והרי הכל ניטל וכל שכן אם ניטל צומת הגידין לבדן:

22 מתניתין ידענא - בפרק בהמה המקשה לקמן חולין עו. וכן שניטל צומת הגידים לבדן וכל הארכובה קיימת:

23 וכן בעוף - דאם ניטל צומת הגידין טרפה:

24 אמר ליה - רבי אבא דילמא מדאגמריה רב לרב הונא דשמוטה כשרה והתם אמר וכן בעוף שני ליה בין שמוטה לחתוכה ובשמוטה כשרה ואפי' ניטלה כולה ובחתוכה טרפה אפילו צומת הגידין לבדן:

25 אמר ליה - רבי ירמיה לרבי אבא:

26 ואת מפרש שמעתין דרב - מדנפשיך לאו דידך הוא דבפירוש אמר רב: אמר ליה אין לא גרסינן:

27 רבי זירא ורבי אבא תרוייהו מבבל הוו וסלקו להתם ורבי זירא סליק ברישא וקאמר ליה ר' אבא חייך אחר שעלית מבבל הלום:

28 הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא - כלומר הוזקקנו לדבר בשמוטת ירך לפני רב הונא ואמר לן כשרה ואחרי כן אשכחתיה לרב ירמיה כו':

29 ואת מה בידך - עכשיו אמור לי אתה אם שמעת בה כלום אחר שבאת הלום:

30 חברוותא - חברים:

31 לא פרכיס - לא היה יכול לנוד כנף ולקנתר אפילו רמז דבר מתוך שגדולים הם ויש לו לירא מהם אם היה אצלם:

32 ומלחה רבי חנינא - כדי להתקיים ויוכל להראות ימים רבים:

33 ולית הלכתא ככל הני - דשרו שמוטת ירך בעוף:

34 אלא כי הא - דקתני והלא הלכה רווחת היא שמוטת ירך בעוף טרפה:

35 קדירת קנה - קנה שנקדר ממנה חתיכה כמין ארובה:

36 קרומית - רחבה וסתמוהו בה:

37 ועל דא את סמיך - מפני שראית שחיתה המכה אתה סומך להתיר והלא הלכה כו':

38 רווחת - כבר נתפשטה ונתרווחה לנהוג:

39 תוך י"ב חדש - חיתה המכה ולסוף י"ב חדש מתה דטרפה עד י"ב חדש חיה:

40 והיה עושה דבר - כדמפרש לקמן להוציא מלבו של רבי יהודה:

41 וטלה עליה במטלית של טרסיים - כרכה במטלית של צורפי נחשת שנותנים לפניהם לקבל עפרורית שחקי נחשת ושל עור היא ותמיד היא חמה מתוך עוביה וגם הנחושת מחמם לעולם:

42 במידי דמיטרפא בה כו' - בתמיה. נהי דמשבחת בשאר אבריה מיהו ההיא מילתא דמיטרפא ביה מי הדרא ומשבחת כי הכא דגדלו אחרונים יותר מן הראשונים:

43 מאי עסקן - למה נקרא שמו עסקן תחלה:

44 אי ודאי לית להו מלכא - דכתיב אשר אין לה קצין והיינו עסקן דלא בעי למיסמך אהימנותיה דשלמה:

45 הנמלים אוהבים צל ושונאים חום:

46 דשומשמני - נמלים:

47 נפק חד מינייהו - מתוך חורי הקן ובא לחוץ וראה הצל:

48 אתנח ביה סימנא - להכירו לידע מה יעשו לו חבריו כשימצא שקרן:

49 הרמנא הוו נקיטי - שכל המהתל בחברו יהרגוהו:

50 אי נמי בין מלכא למלכא הוה - מת המלך ועדיין לא קם אחר ודרך ארץ לעשות איש הישר בעיניו כדכתיב בימים ההם וגו' איש הישר בעיניו יעשה:

51 אהימנותיה דשלמה - נאמן הוא על כך וברוח הקדש אמרה:

52 סימן - לספק טרפה:

53 י"ב חדש - אם כך חיה בידוע שלא נטרפה:

54 ב' ושלש שנים - וקשיא לרב הונא די"ב חדש ליכא למ"ד:

55 תנאי היא - דאיכא דסבירא ליה כרב הונא דקתני לקמן ימות החמה היו וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת ויש מכה שהיא נבערה ומת מתוך חום הלכך בעינן ימות החמה וימות הצנה:

56 נקב אחד ארוך - ונקדרה בחסרון:

57 מצטרפין למלא מקדח - ושוב אינה מטמאה באהל לבית שמאי. פלוגתא דשדרה וגלגולת באהלות פ"ב מ"ג דהיינו כדי שינטל מן החי וימות דהכי אמרינן בפרקין דף נב: גבי שדרה וכן לטרפה:

58 חידוק של קרויה - חתיכה של דלעת יבשה: