רש"י על חולין ח׳

1 ליבן - באור. בלשון חכמים נקרא ליבון ובלשון הלועזים קורין באדמותי':

2 שחיטתו כשרה - ולא אמר שריפה היא זו ולא שחיטה:

3 חידודה קודם לליבונה - מקדים וממהר לחתוך קודם שתכוה הבהמה מן האור:

4 והאיכא צדדין - דסכין כשנכנס לתוך החתך קודם שתשחט רוב הסימנים היא שורפת את הסימנים ונמצאת שהיא נשרפה קודם שחיטה שהרי ושט נקובתו במשהו ליטרף ושריפה כנקב הוא:

5 מירווח רווח - מתרחב החתך מצדי הסכין מכאן ומכאן ואין נוגע הסימן אלא חידודו של סכין:

6 והכה בו - את האדם מכה בכח:

7 משום שחין נדון - לענין נגעים כדמפרש לקמן. שחין בא ע"י חום שמתחמם מחמת כח ההכאה ומכוה באה מחמת האור והכא דאיכא תרוייהו בהי מינייהו דיינינן ליה:

8 למאי נפקא מינה - באיזה דבר חלוק דין מכוה משחין דתיבעי לך:

9 מטמאים בשבוע אחד בשני סימנים בשער לבן ובפסיון - שאין בהן הסגר שני כמו שכתוב ויקרא יג בשאת ובספחת ב' הסגרות שאם עמד בעיניו ולא פשה שבוע ראשון מסגיר אותו בשניה שמא יפשה ויחליטנו אבל בשחין ומכוה לא נאמר אלא הסגר אחד ואם עמד בעיניו בשבוע ראשון שוב אין מסגירו לטמאו אלא פוטרו והולך:

10 בשני סימנין - הנך דמפרש:

11 שער לבן ופסיון - אם פשה ולא כנתק שסימן טומאתו בשער צהוב:

12 ולמה חלקן הכתוב - בשתי פרשיות ופירש משפט כל אחת בה ולא צירפם יחד שהרי משפטן שוה והיה לו לכתוב כי יהיה בו בעורו שחין או מכוה:

13 שאין מצטרפין זה עם זה - לשיעור נגע כגריס חצי פול שאם עלה בו חצי גריס מחמת חום מכה שלא ע"י האור וחצי גריס אצלה ע"י כויית האור אין מצטרפין:

14 שחין - לשון חמימות כמו יומא דף נג: שנה שחונה וכדמתרגם יונתן חמותי ראיתי אור שחינית ישעיהו מד:

15 לקה באבן - הכהו בכח באבן אפילו בלא חבורה דכל מכה מתחמם הבשר מיד ע"י ההכאה:

16 בגפת - שהטמין ידו בפסולת של זיתים והוא חם מאד מאיליו ונכוה:

17 אבר מעיקרו - ממקום שעוקרים העופרת והוא חם:

18 גחלת - פחם שלא כבה:

19 רמץ - אפר חם וכך שמו בלשון ערבי:

20 גפסית - מין סיד ושורפין אותו כמין סיד:

21 ותניא שחין ומכוה כו' - כולהי הנך מתנייתא מצטרכי הכא לפרושי מאי תיבעי לן דהא בעיא דלעיל הכי איבעיא לן ליבן שפוד והכה בו איזה הבל קודם לבא הבל המכה או הבל האור ונפקא מינה לכדתניא דהולכין אחר האחרון דתניא שחין ומכוה במקום אחד באותו מקום שלקה בראשון לקה בשני באותו גריס עצמו:

22 ביטל אחרון את הראשון - ונפקא מינה לענין צירוף שאם היה בו חצי גריס שחין ולקה באור באותו חצי גריס נהפך אותו גריס ונעשה מכוה ואם חזר ולקה לאחר זמן אצל מכוה זו שלא ע"י האור ונולד בו חצי גריס שחין אחר ונעשה שלם אין מצטרף עם הראשון וטהור והשתא אהני ליה ביטול שאילו לא ביטל חצי גריס הראשון היה זה מצטרף עמו:

23 והכא ה"ד - לענין בעיא דלעיל היכי מתבעי לן:

24 וליבן שפוד והכה בו - ובהכאה זו יש תורת שחין ותורת מכוה ואיבעיא לן הי קדים ואתי דליתי בתרא ונבטליה:

25 חבטא קדים - כח ההכאה קדים להרע לו לאדם והוי שחין ואתי הבל האור אחרון ומבטל ליה וה"ל מכוה ולא מצטרף בהדיה חצי גריס קמא דה"ל שחין ומכוה:

26 חידוד שאני - דמתוך שהוא חד אין הבל האור שבו חזק וחתיכתו קדם להבלו:

27 אלמא חבטא קדים - ואתי הבלא ומבטל ליה:

28 דברזייה מברז - שלא הכהו בכח אלא דקרו ואין כאן חבטא אלא הבל אבל הכהו דאיכא חבטא אימא דהא הוה בתרא ומבטל הבלא:

29 מברז - פויינ"ט בלע"ז:

30 של עבודת כוכבים - שמשמשים בה קרבנות של עבודת כוכבים ואסורה בהנאה כדאמרינן במסכת ע"ז דף נא: אבד תאבדון את כל המקומות בכלים שנשתמשו לעבודת כוכבים הכתוב מדבר:

31 מקלקל הוא - ואין זו הנאה שבחייה היו דמיה מרובין מלאחר שחיטה שבחייה היא עומדת לג' דברים לגדל ולדות ולחרישה ולאכילה:

32 לחתוך - מתקן הוא דכיון דשחטה להכי קיימא:

33 במסוכנת - דהוי מתקן והוי הנאה שאם לא ישחטנה תמות:

34 באטמי דקיימי לקורבנא - נתחים טובים ירך וכתף וחזה דקיימי לשלחן דורון לאדם חשוב וזה שחתכן הפסידן:

35 ותיפוק ליה - אף על גב דהוא מקלקל אסור לחתוך משום שמנונית דאיסורא דנבלות שנבלעו בסכין:

36 בחדשה - שלא חתכו בה מעולם:

37 חדשה - אמאי מיתסרא משום עבודת כוכבים דהא האי סכין לאו עבודת כוכבים עצמה היא אלא משמשי עבודת כוכבים ובין לרבי ישמעאל ובין לר"ע דפליגי בפרק רבי ישמעאל ע"ז נא: בעבודת כוכבים עצמה איכא למ"ד אסורה מיד ואיכא למ"ד לכשתעבד כולהו מודו בכלים דאינם אסורים עד שיעבדו עד שיעשו בהם שימוש לעבודת כוכבים:

38 גווזא - חתיכות עצים:

39 ואיבעית אימא אפילו בישנה - וכגון שליבנה באור ואין כאן איסור שמנונית:

40 קולף - בית השחיטה מפני שבלעה שמנונית הסכין:

41 מדיח - במים:

42 צונן - כלומר אין חום בית השחיטה חזק לבלוע ומיהו הדחה בעי שהרי נתקנח בה שמנונית ואע"פ שלא נבלע בבשר הרי הוא בדפנות בית השחיטה שא"א לדופני הסכין בלא שמנונית:

43 בית השחיטה רותח - ובלע:

44 טרידי סימנים לאפוקי דם - כלומר בהוצאת דם הם עסוקים ולא בבליעה:

45 דוחקא דסכין - שמשפשפו בבשר בדוחק בלעה. וכיון דלא איפסיק הלכתא ואיסורא דאורייתא הוא עבדינן לחומרא דקי"ל בשל תורה הלך אחר המחמיר ומ"מ לכתחלה לא ישחוט דהא השוחט קאמר:

46 סכין טריפה - ששחט בה טריפה:

47 בחמין - צריך להגעילה לסכין מפני שבלעה שמנונית הטריפה:

48 בצונן - קסבר בית השחיטה צונן ולא בלע הסכין דלא נתחמם:

49 והלכתא אפילו בצונן - וגבי סכין של היתר הוא דפסק הלכתא להיתרא דלא איתסר בבליעה זו וקשה הוא לבלוע אלא ע"י רתיחה אבל גבי סכין דאיסורא של עובדי כוכבים בפלוגתא דלעיל לא פסק מפני שהסכין אסורה והבשר רך לבלוע:

50 בליתא דפרסא למיכפריה - חתיכת בגד ישנה קשה אשפר"א בלעז ויפה לקנח:

51 בליתא - חתיכה בלויה:

52 דפרסא - כדמתרגמינן מסך הפתח פרסא שמות לה:

53 למיכפריה - לקנחו וחבירו בגיטין דף נו. בנבוזראדן ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא ובעזרא קרי למזרקים כפורי זהב על שם שמקנח בם באצבעו מן הדם:

54 משום דקא בלע - שמנונית דטריפה אבל אבליעת דם לא חייש שהסכין קשה הוא ואין דם נבלע בו אלא שמנונית שהיא נבלעת בין ברך בין בקשה:

55 דהיתירא נמי - כי שחיט בה בהמה כשרה נבעי הגעלה דהא בלעה שמנונית דאבר מן החי קודם גמר שחיטה:

56 אחת ששוחט בה - ולא יחתוך בה דבר אחר שלא תפגם ותתקלקל ופעמים שיבא לידי איסור שישחט בלא בדיקה:

57 חלבים - למכור בשוק:

58 ונתקן חדא - לחלבים ולבשר ויחתוך בשר ואח"כ חלבים:

59 ואחר כך - יחתוך בה בשר בבהמה אחת מחמת שהוא טרוד במלאכתו וישכח ולא יקנח ואתי לאיחלופי של חלבים בשל בשר ויחתוך בלא קינוח שסבור הוא שהוא סכין של בשר:

60 היכירא אית ליה - עושה בה סימן:

61 שמא ידיח חלבים - תחלה ויהיו המים מפוטמות מן השמנונית ע"י שפשוף הידים ואע"ג שהוא צונן ואחר כך ידבק בדפנות הבשר ואע"ג שאין נבלע בו נדבק הוא מבחוץ:

62 לא ליסחוף איניש כפלי - כל הכסלים שחלב הכליות דבוק שם לא יהא כופה אותם על גבי בשר אחר שהחלב מוטל על הבשר ומתחמם וזב על הבשר:

63 כי תריצי נמי - כשהן מונחים על הדף כדרכן החלב למעלה הא בלעי כפלי גופייהו מחלב הדבוק בהן:

64 קרמא - קרום טיל"א:

65 מפסיק - בין חלב לבשר והוא אותו קרום שאנו נוטלין מן הכסלים שקורין פלאנק"ש ועב וחזק הוא לכך אסור שחלב נבלע בו אבל אין נבלע כל כך שיהא זב לבשר שתחתיו: