רש"י על חולין נ״ו

1 להביא עור בית הבושת - להכי מפרש ואמר להביא עור בית הבושת משום דאין להביא אלא זה לבדו שהרי כל המנויין שם הראויין להיות בעולה שנויין כאן חוץ מזה. עור השליל אינו ראוי להיות בעולה דאין שליל לזכרים:

2 בית הבושת - בית הרחם של נקבה:

3 מתני' ואלו טריפות בעוף - אע"ג דכל טריפות דבהמה כנגדן בעוף הני אצטריכו ליה למיתני נקובת הוושט משום פסוקת הגרגרת וההוא איצטריך דלא תימא הואיל וחיותו של עוף לא נפיש דהא כשר בסימן אחד אימא גרגרת נמי תיטרף במשהו והכתה חולדה משום דקתני מקום שעושה אותה טרפה דהיינו נקיבת הקרום דלא תימא תיטרף בנשבר העצם בלא נקיבת קרום כדאמרי' לקמן בעוף של מים וניקבו הדקין משום דקבעי למיתני סיפא גבי אלו כשירות יצאו בני מעיה ולא ניקבו ולא תימא עוף שחיותו מועט תיטרף ביציאה לחודה:

4 הכתה חולדה על ראשה - חיישינן לנקיבת קרום:

5 הכתה - נשכתה בשיניה דאילו ביד אמרן לעיל חולין דף נג. יש דרוסה לחולדה בעופות וכל כנגד החלל מיטרפה בה:

6 נחמרו - כווצו מחמת האור ונהפכה מראיתן לשון איכה א מעי חמרמרו:

7 אם הוריקו - מפרש בגמרא לב וקורקבן אדומין שהוריקו וירוקין שהאדימו:

8 אם אדומים - הלב והקורקבן כמשפטן שלא נשתנה מראה שלהן:

9 דרסה - אדם ברגליו:

10 או שטרפה בכותל - הכה בה בכותל:

11 או שריצצתה בהמה - דאיכא למיחש להני תלתא משום ריסוק איברים ועדיין מפרכסת אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה ובדיקה בעיא כדאוקמינן בפירקין דף נא::

12 גמ' מכניס ידו - בפיו של עוף שנשכתו חולדה בראשו ובודק דוחק אצבעו כלפי חיך העוף והמוח נדחק למעלה אם המוח מבצבץ ויוצא דרך נקב המכה:

13 טרפה - שמא ניקב הקרום:

14 הניחא למאן דאמר - לעיל חולין דף מה. גבי ניקב הקרום עד דמינקיב עילאה ותתאה שפיר:

15 אלא למאן דאמר - דטריף עילאה לחודיה כי לא מבצבץ אמאי כשרה דלמא עילאה אינקיב ותתאה קיים:

16 תתאה מיפקע - בדחיפת אצבע כשדוחפו למעלה:

17 אין בדיקה לחולדה - לנשיכת חולדה:

18 מפני ששיניה דקות - ואפילו ניקב הקרום פעמים שאין המוח יוצא על ידי דחיפת אצבע בחיך:

19 מאי הוי - אי אפשר דלא מבצבץ פורתא:

20 ועקומות - ונוקב באלכסון וכשהמוח נדחף למעלה העצם סותמו ועומד כנגדו שנקב העצם אינו כנגד נקב הקרום:

21 כי סליק - זעירי מבבל לנהרדעא:

22 ביד - כדמפרש לעיל מכניס ידו כו':

23 אבל לא במסמר - מלמעלה מוליכו על הנקב לראות אם יחגור בקרום ופותח את הגולגולת תחלה לאחר שחיטה ופעמים שאינו נקוב והמסמר נוקבו ומפסיד ממון ישראל:

24 אף במסמר - בודקין ולא חיישינן לדלמא איהו נקיב ליה בידא כדמפרש:

25 במחטא - כדפרישית במסמר:

26 ניקב קרום - מתוך ששיניה דקות ועקומות אינו מבצבץ:

27 אבל לא במסמר - מפני שמכלה ממונן של ישראל:

28 נשבר העצם - לקמיה פריך:

29 וקרומו רך - הלכך כי נשבר העצם תו לא קאי קרום:

30 אמר ליה רב נחמן לרב ענן - תמהני בזאת:

31 מר אמר - אתה אמרת לי שראית שמואל שהוא בודק לנשיכת חולדה אלמא לא מטרף בעצם לחודיה ואף הונא חברין אמר לי דאיהו חזייה לרב דבדיק בידא וקשיא לי והא תני לוי כו':

32 כנגדן בעוף - במידי דאיתיה בעוף המסס ובית הכוסות ליתנהו בעוף:

33 בדיק בשימשא - נגד השמש מסתכל אם יראה נקב שהאור יפה לבדיקה:

34 במיא - מוציא כל המוח מן הקרום דרך פיה כמו שהיא יורדת לחוט השדרה וממלא הקרום מים ואם יוצא דרך המכה בידוע שניקב הקרום. ל"א מכניס בנקב העצם מים וחוזר ומוציאו ורואה אם נתלבנו בידוע שנתערב המוח בהם:

35 בגילא דחיטתא - כדפרישית במסמר:

36 אווזי דידן - הואיל ותמיד הן במים:

37 שיעור ירוקתן - מחמת האור:

38 הוריקה כבד כנגד בני מעיים - ראשה אחד של כבד תלוי כנגד בני מעיין וראשה אחד למעלה:

39 אלא ניטלה - הא אמרן לעיל חולין דף נד. ניטל הכבד כשר:

40 בריבי - גדול שבדורו:

41 ירוקים הוו - הדקים:

42 אדומין הוו - הדקין והן רגילין להיות ירוקין וטרפה:

43 אדומין שהוריקו - לב וקורקבן שהן תמיד אדומין נפסלין אם הוריקו אבל ירוקין כגון דקין נפסלין בהאדמה:

44 לא אמרו אדומין כשרין אלא בלב וקורקבן וכבד - שדרכן להיות אדומין:

45 קוטרא עייל בהו - מעיקרא ועכשיו הלך מחמת המים הרותחים:

46 איגלאי בהתייהו - חרפתן דודאי נחמרו:

47 הלכך - כיון דאמרן דזימנין דמגלי ריעותייהו כי שליק להו:

48 לא ליכול איניש - עוף שנפל לאור אלא בשליקה:

49 לא מחזקינן - והיכא דלא מינכר ריעותא בהדיא לא טרפינן לה אא"כ מיתרמי דשליק לה וחזי ריעותא:

50 צריכה בדיקה - אע"פ ששהתה מעת לעת דשמא נשברה השדרה ונפסק החוט:

51 מתני' הזפק - כרס שהאוכל נקבץ שם:

52 גפיה - עצמות הכנפים:

53 נשתברו רגליה - מן הארכובה ולמטה או אפילו למעלה ולא יצא העצם לחוץ אבל יצא לחוץ תנן בבהמה המקשה לקמן חולין עו. דהוי טרפה:

54 נמרטו כנפיה - היינו נוצה גדולה שעל כל גופה פלומ"ש בלע"ז. נוצה היא הדקה הסמוכה לבשר שאין לה קנים ובלע"ז מול"ש:

55 גמ' ושבתו באונו - יום שבת שבתו שם:

56 איבעיא להו - תרתי הוראות הוו והכי קאמר הורו בטרפחת לאיסורא כדתנן בסנהדרין דף לג. והאכילה רבי טרפון לכלבים וכרבי בזפק נמי להיתרא דאפילו ניטל או דלמא הורו בטרפחת להיתרא כרבי בזפק ואמרו דאם ניטלה האם כשרה כמתניתין אבל כרבי בזפק לא סבירא להו:

57 ה"ג הורו בטרפחת לאיסורא וכרבי בזפק להיתרא או דלמא הורו בטרפחת להיתרא כרבי בזפק אבל כרבי בזפק לא סבירא להו:

58 נידון כוושט - בנקב משהו:

59 כל שנמתח עמו - ממקום שהוא מתחיל לימשך לצד הוושט להיות מיצר והולך:

60 עמו - עם הוושט:

61 נמתח - נמשך דהיינו מן המיצר ולמעלה כדאמרינן לעיל חולין דף מה. גבי מוח כל זמן שבגולגולת נידון כמוח התחיל לימשך נידון כחוט אלמא מקום מצר קרי משיכה:

62 היפך בהן - כשהכניסן לתוכו היפך עליונו לתחתיתו או עגולה זו למעלה מכמות שהיתה שהחליף זו למעלה וזו למטה:

63 כונניות - לשון ואת כנו שמות לח. שברא להם בסיס לישב עליו ואם ירדו מבסיסן שוב אין מתיישבים:

64 כרכא דכולא ביה - כרך שהכל בו ועל כנסת ישראל נאמר שכל מושליהן מהן ולא מעם אחר:

65 מעייניה - מעיו:

66 ושחטיה קמיה - כדי שיתאנח וימשך מעיו אליו:

67 לבריה - של זה הנופל: